אחרי פטירה, הנכסים עוברים ליורשים רק אחרי צו. המדריך עובר על ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה, על החלוקה כשאין צוואה, על שלבי הוצאת הצו והאגרות, על המס שחל ושאינו חל, ועל רישום הנכסים על שם היורשים.
אחרי פטירה של הורה או של בן זוג, המשפחה מגלה שהחשבון בבנק חסום, שהדירה עדיין רשומה על שם מי שנפטר, ושאף אחד מהיורשים אינו יכול לפעול בנכסים לבד. כדי שהרכוש יעבור ליורשים צריך קודם צו, ורק אחריו אפשר לרשום, לחלק או למכור. זה שלב שמגיע בדיוק כשהמשפחה הכי פחות פנויה לטפסים.
עורך דין ירושה לוקח את השלב הזה מהידיים של המשפחה. הוא מברר אם הייתה צוואה ואיזה צו צריך, מרכז את המסמכים, מגיש את הבקשה ועוקב אחריה עד שהצו ניתן, ואחר כך מלווה את הרישום ואת החלוקה. משרד עו"ד נתן כהן עוסק בצוואות וירושות ברחובות ובכל הארץ, ומלווה יורשים בעברית ובאנגלית, כולל יורשים שגרים בחוץ לארץ.
המדריך עובר על מה שעורך דין לענייני ירושה עושה, על ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה, על החלוקה על פי דין לפי הרכב המשפחה, על שלבי הוצאת הצו ועל האגרות, על המס שחל ושאינו חל על ירושה, על רישום הירושה בטאבו, ועל מקרים שדורשים טיפול נפרד, כמו יורש שגר בחוץ לארץ.
יורשים מרחובות ומערי הסביבה ימצאו בדף עורך דין לענייני ירושה ברחובות את הגורמים הרשמיים הקרובים, הרשם לענייני ירושה, בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני האזורי.
עורך דין ירושה בודק אם הייתה צוואה, מגיש לרשם בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, ואחרי שהצו ניתן רושם את הנכסים על שם היורשים.
בפועל, העבודה מתחילה בשאלה שנראית פשוטה ואינה תמיד פשוטה, האם יש צוואה. משפחות רבות אינן יודעות אם ההורה הפקיד צוואה, או מוצאות מסמך בכתב יד ואינן בטוחות שהוא תקף. הבדיקה הזו קובעת איזה צו מבקשים, מי היורשים ובאילו חלקים. אם הייתה צוואה שהופקדה, אפשר לבדוק זאת מול הרשם, ובעמוד על בירור על צוואה מופקדת מוסבר איך.
אחרי שברור איזה צו נדרש, עורך הדין מרכז את המסמכים ומגיש את הבקשה, ברוב המקרים באופן מקוון. הוא עוקב אחרי הפרסום ואחרי תקופת ההתנגדויות, עונה לדרישות של הרשם אם יש, ומקבל את הצו כשהוא ניתן. הצווים ניתנים היום בגרסה דיגיטלית בלבד, ולכן חשוב שמי שמטפל בתיק יודע לעבוד מולם ישירות מול הבנקים ומול לשכת רישום המקרקעין.
מי שיש בידו צוואה ורוצה לדעת אילו מסמכים מצרפים ומה עושים עם המקור אחרי השליחה, ימצא את הפירוט במדריך על הגשת בקשה לצו קיום צוואה.
הצו עצמו אינו סוף הדרך. הוא קובע מי היורשים ומה החלק של כל אחד, אבל הדירה עדיין רשומה על שם מי שנפטר, החשבונות עדיין חסומים, ולעיתים היורשים רוצים לחלק את הרכוש אחרת ממה שהצו קובע. כאן מגיע השלב השני של העבודה, רישום הירושה, בדיקת המס שחל על מכירה עתידית, והסכם בין היורשים כשצריך.
היתרון של עורך דין לענייני ירושה אינו רק בחיסכון בזמן. הוא יודע לזהות מראש מה יעכב את התיק, מסמך זר שלא תורגם, יורש שגר בחוץ לארץ, נכס שרשום בצורה לא מסודרת או יורש שעלול להתנגד, ולטפל בזה לפני ההגשה ולא אחרי שהרשם החזיר את הבקשה. כך הדרך מהפטירה ועד הרישום מתקצרת, והמשפחה אינה צריכה ללמוד את התהליך בתקופה הכי קשה שלה.
ההבדל תלוי בשאלה אחת, האם המנוח השאיר צוואה. כשאין צוואה, מבקשים צו ירושה, והעיזבון מתחלק לפי חוק הירושה. כשיש צוואה, מבקשים צו קיום צוואה, והעיזבון מתחלק לפי מה שכתוב בה. שני הצווים נועדו לאותה מטרה, לקבוע מי היורשים ומה החלק של כל אחד, אבל הבקשה, המסמכים והשאלות שעולות בכל אחד מהם שונים.
| נושא | צו ירושה | צו קיום צוואה |
|---|---|---|
| מתי מבקשים | כשהמנוח לא השאיר צוואה | כשיש צוואה, מופקדת או שנמצאה |
| לפי מה מחלקים | לפי חוק הירושה, לפי הרכב המשפחה | לפי מה שכתוב בצוואה |
| למי מגישים | לרשם לענייני ירושה, ברוב המקרים באופן מקוון | לרשם לענייני ירושה, עם מקור הצוואה |
| פרסום והתנגדות | הבקשה מתפרסמת, והתנגדות מוגשת בתוך 14 ימים מיום הפרסום | הבקשה מתפרסמת, ואפשר להגיש התנגדות לקיום הצוואה |
| כשיש התנגדות | התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה | התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה |
| מה מתקבל | צו דיגיטלי שקובע את היורשים ואת החלקים | צו דיגיטלי שמקיים את הצוואה |
במקרים רבים הבחירה ברורה מההתחלה, אבל לא תמיד. צוואה בכתב יד שנמצאה בין המסמכים, צוואה ישנה לצד צוואה חדשה יותר, או צוואה שמתייחסת רק לחלק מהרכוש, מעלות שאלות שכדאי לפתור לפני שמגישים. מי שרוצה לקרוא לעומק מה זה צו קיום צוואה ומה נבדק בבקשה כזו, ימצא את הפירוט בעמוד הייעודי.
יש גם מצב ביניים שחשוב להכיר. כשצוואה מתייחסת רק לחלק מהנכסים, החלק שאינו מופיע בה עשוי להתחלק לפי חוק הירושה. במצב כזה המשפחה צריכה להבין מראש מה יחול על כל נכס, כדי שלא תגלה אחרי הצו שהחלוקה שונה ממה שציפתה.
אחרי שברור איזה צו נדרש, השאלה הבאה היא מי היורשים ובאילו חלקים, וכשאין צוואה החוק הוא שקובע.
יש צוואה בכתב יד, צוואה ישנה, או שלא ברור אם בכלל הופקדה צוואה. בירור של השאלה הזו לפני ההגשה חוסך בקשה שתחזור מהרשם.
כשאין צוואה, חוק הירושה קובע מי יורש ובאיזה חלק, והחלוקה תלויה בהרכב המשפחה שהמנוח השאיר אחריו. הטבלה מרכזת את המצבים הנפוצים. היא נועדה לתת תמונה ראשונית, ובכל תיק עדיין בודקים את הפרטים המדויקים של המשפחה לפני שמגישים.
| מי נשאר אחרי המנוח | החלק של בן הזוג | החלק של שאר היורשים |
|---|---|---|
| בן זוג וילדים | מחצית העיזבון, וגם המיטלטלין של משק הבית המשותף, כולל הרכב | הילדים מתחלקים במחצית השנייה |
| בן זוג, בלי ילדים, עם הורים או אחים | מחצית העיזבון | המחצית השנייה עוברת להורי המנוח ולצאצאיהם, כלומר לאחים, והחלוקה ביניהם תלויה בשאלה אם ההורים בחיים |
| בן זוג, בלי ילדים ובלי הורים | שני שלישים | האחים מקבלים שליש |
| ילדים, בלי בן זוג | אין | הילדים בחלקים שווים, וחלקו של ילד שנפטר עובר לילדיו |
| בלי בן זוג ובלי ילדים | אין | הורי המנוח וצאצאיהם, כלומר האחים, והחלוקה ביניהם תלויה בשאלה אם ההורים בחיים |
| בלי קרובים | אין | העיזבון עובר למדינה באמצעות האפוטרופוס הכללי |
מקור: ירושה על פי דין, כל זכות
שני דברים בטבלה מפתיעים משפחות רבות. הראשון הוא שבן הזוג אינו יורש את הכול, גם כשיש ילדים קטנים. כשיש בן זוג וילדים, הילדים מקבלים מחצית מהעיזבון, וזה כולל מחצית מהזכויות בדירה שבה המשפחה גרה. השני הוא שהמיטלטלין של משק הבית, כולל הרכב, עוברים לבן הזוג בנוסף למחצית שלו. לפי חוק הירושה, גם ידועים בציבור נחשבים לבני זוג לעניין הזה, אם ניהלו משק בית משותף ואף אחד מהם לא היה נשוי לאחר בזמן הפטירה.
הסתלקות מירושה: יורש שאינו רוצה לקבל את חלקו יכול להסתלק ממנו בתצהיר לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט לענייני משפחה, מיום הפטירה ועד שהעיזבון חולק. ההסתלקות יכולה להיות כללית, או לטובת בן הזוג, ילד או אח של המנוח בלבד. אי אפשר להסתלק מנכס אחד ולהשאיר לעצמו את השאר.
הסתלקות מירושה נפוצה בעיקר כשהמשפחה רוצה שהדירה תישאר בידי ההורה שנשאר בחיים. ילדים שמסתלקים מחלקם לטובתו חוסכים את הצורך בהסכם מורכב אחר כך. אבל לתצהיר הסתלקות מירושה יש השלכות, והוא ניתן רק בחלון הזמן שבין הפטירה לחלוקה, ולכן כדאי לבחון אותו מוקדם, עוד לפני שמגישים את הבקשה לצו.
הוצאת צו ירושה היא תהליך מוגדר מול הרשם לענייני ירושה, וברוב המקרים הוא אינו מגיע לבית משפט. עורך דין ירושה מכין את התיק כך שהבקשה תוגש שלמה כבר בפעם הראשונה. מה שקובע את הקצב הוא בעיקר השלמות של הבקשה, כלומר האם כל המסמכים צורפו ואם כל היורשים זוהו נכון. בקשה תקינה מקבלת צו בתוך כ-50 יום, כולל תקופת הפרסום. בקשה חסרה חוזרת, ומתחילה את הספירה מחדש.
מי שרוצה לראות במקום אחד את השלבים, המסמכים והאגרות של 2026 ימצא מדריך מפורט על איך מגישים בקשה לצו ירושה, מהבירור על צוואה ועד הצו.
בדיקה אם הופקדה צוואה, זיהוי כל היורשים, ואיסוף תעודת הפטירה ומסמכי הזהות. מסמכים שהונפקו בחוץ לארץ מצורפים עם תרגום נוטריוני.
מהימים הראשונים אחרי הפטירההגשה של בקשה למתן צו ירושה, ברוב המקרים באופן מקוון, ותשלום האגרה.
כשהתיק שלםהבקשה מתפרסמת, ומי שרוצה להתנגד מגיש התנגדות בתוך 14 ימים מיום הפרסום. כשמוגשת התנגדות, התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה.
14 ימים מיום הפרסוםהרשם נותן צו דיגיטלי שקובע את היורשים ואת החלק של כל אחד.
בתוך כ-50 יום מהגשה תקינהרישום הנכסים על שם היורשים, שחרור החשבונות, והסכם בין היורשים כשהם רוצים לחלק אחרת.
אחרי שהצו ניתןשני שלבים בציר נוטים לעכב. הראשון הוא איסוף המסמכים, בעיקר כשחלק מהיורשים גרים בחוץ לארץ או כשצריך מסמכים ממדינה אחרת. השני הוא ההתנגדות, שמוציאה את התיק מהמסלול המנהלי. עורך דין ירושה שמכין את התיק מראש מצמצם את הראשון, ובירור מוקדם עם כל היורשים מקטין את הסיכוי לשני.
כדאי לדעת גם שאפשר לפנות לבית דין דתי במקום לרשם, בהסכמה של כל הצדדים. זו בחירה שיש לה משמעות, ובמשפחות מסוימות היא הדרך המועדפת. ההחלטה נעשית לפני ההגשה, משום שהיא דורשת הסכמה של כולם.
העלות של הוצאת צו ירושה מורכבת משני חלקים, אגרה לרשם ושכר טרחה של עורך הדין. האגרה קבועה ומפורסמת, ובשנת 2026 היא נמוכה יותר בהגשה מקוונת. שכר הטרחה נקבע בהסכם בכתב, לפי היקף העבודה בתיק.
מקור: כל זכות ואתר השירותים הממשלתי, צו ירושה, נתוני 2026
שכר הטרחה של עורך דין לענייני ירושה תלוי בעיקר במורכבות התיק. בקשה לצו ירושה של משפחה שכל חבריה בארץ, בלי צוואה ובלי מחלוקת, היא עבודה מוגדרת. תיק עם צוואה בכתב יד, עם יורשים בכמה מדינות, עם מסמכים זרים שצריך לתרגם, או עם נכסים שאינם רשומים בצורה מסודרת, דורש יותר. לכן משווים בין הצעות לפי מה שכלול בהן, הבקשה בלבד, או גם הרישום והחלוקה.
יש עלויות שאינן חלק מהצו עצמו ומגיעות אחריו, כמו אגרות רישום בלשכת רישום המקרקעין ותרגום נוטריוני של מסמכים זרים. כדאי שהסכם שכר הטרחה יאמר במפורש מה נכלל בו ומה משולם בנפרד, כדי שהמשפחה תדע מראש את התמונה המלאה ולא תגלה אותה בשלבים.
האגרה והשכר הם ההוצאה הגלויה. מיסוי ירושה הוא השאלה שמשפחות שואלות הכי הרבה, ולרוב התשובה מרגיעה.
בירור הצו הנכון, הגשת הבקשה ומעקב אחריה, בדיקת הפטור ממס שבח ורישום הנכסים על שם היורשים, בתיק אחד ומול משרד אחד.
בישראל אין היום מס ירושה. מס עיזבון נגבה משנת 1950 ובוטל החל מ-1 באפריל 1981, ומאז עצם קבלת הירושה אינה מחייבת מס. השאלה האמיתית של מיסוי ירושה מתעוררת מאוחר יותר, כשהיורשים מוכרים את הדירה שקיבלו. כאן חל מס שבח, ולעיתים קרובות אפשר ליהנות מפטור. עורך דין ירושה בודק את תנאי הפטור לפני שהמשפחה מתחייבת למכירה.
המוריש היה בעלים של דירת מגורים אחת בלבד, והיורש הוא תושב ישראל, או תושב חוץ שהוא בן זוג של המוריש, צאצא שלו או בן זוג של צאצא. הפטור הזה ניתן בנוסף לפטורים האחרים שהיורש זכאי להם.
כשהמוריש החזיק גם חלק בדירה נוספת, וגם חלק קטן שולל את הפטור. הפטור גם אינו חל על הורה שירש מילדו, ואינו חל על ירושה בין אחים.
מקור: פטור ממס שבח במכירת דירה שהתקבלה בירושה, כל זכות
בשנת 2026 נוספה הבהרה חשובה ליורשים של דירות בבניינים ותיקים. בנייר עמדה 03-2026 מ-22 במרץ 2026, רשות המסים קבעה שהפטור חל גם על הדירה החלופית שהתקבלה בפרויקט של התחדשות עירונית. יורש שקיבל דירה שהוחלפה בדירה חדשה במסגרת פינוי בינוי, או שעומדת להיות מוחלפת, צריך להכיר את העמדה הזו לפני שהוא מוכר.
מס שבח על דירה בירושה הוא נושא שבו כדאי לחשב לפני שמחליטים. לפעמים עדיף למכור מהר, לפעמים עדיף שאחד היורשים יקנה את חלקם של האחרים, ולפעמים סדר המכירות בין היורשים משנה את המס. את הפירוט המלא על פטור ממס שבח ועל החישוב אפשר לקרוא בעמוד הייעודי, והבדיקה עצמה נעשית לפי הנתונים של כל משפחה.
מי שעומד למכור ושואל מה המס על דירת ירושה ימצא מדריך נפרד שעובר על תנאי הפטור, על מכירה בין אחים ועל החישוב כשאין פטור.
הצו קובע מי היורשים, אבל הדירה עדיין רשומה על שם המנוח עד שמגישים בקשה לרישום ירושה. רישום ירושה בטאבו נעשה בלשכת רישום המקרקעין, על סמך הצו והמסמכים שהלשכה דורשת. כשהזכויות בדירה אינן רשומות בטאבו אלא ברשות מקרקעי ישראל או בחברה משכנת, רישום ההורשה נעשה אצל הגורם שבו הן רשומות. עורך דין ירושה מגיש את הבקשה לרישום ומוודא שהיא תואמת את הצו.
אחרי הרישום, כל יורש רשום כבעלים של החלק שהצו קבע לו. זה נכון גם כשהיורשים בכלל אינם מתכוונים להחזיק בדירה יחד. אם הם רוצים לחלק אחרת, למשל שאחד יקבל את הדירה והאחרים את הכסף שבחשבונות, עושים זאת בהסכם חלוקת עיזבון. הסכם כזה חוסך מחלוקות בהמשך ומאפשר לכל אחד לדעת בדיוק מה שלו.
כשהיורשים מחליטים להמשיך להחזיק בדירה יחד, למשל כדי להשכיר אותה, כדאי להסדיר בכתב מי מנהל אותה, איך מתחלקות ההוצאות וההכנסות, ומה קורה כשאחד מהם רוצה לצאת. הסכם שיתוף במקרקעין נותן לכך מסגרת ברורה. וכשהיורשים מחליטים למכור, המכירה עצמה היא עסקה רגילה שבה הם הצד המוכר, וליווי המוכר במכירת דירה כולל גם את בדיקת הפטור ממס שבח שתוארה למעלה.
על פי חוק הירושה, אפשר לפנות לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למינוי מנהל עיזבון, לפני שניתן הצו או אחריו. תפקידו של מנהל עיזבון הוא לכנס את נכסי העיזבון, לשלם את חובותיו ולחלק את היתרה בין היורשים, והמוריש יכול לקבוע בצוואה מי ישמש מנהל עיזבון. בפועל, מינוי כזה נדרש בעיקר כשיש מחלוקת בין היורשים, כשיש חובות לעיזבון או כשהנכסים מורכבים לניהול. ברוב התיקים המשפחתיים היורשים מחלקים ביניהם את הרכוש בהסכמה, ואין צורך במינוי כזה.
מתי כדאי לבקש מינוי, מי יכול לשמש בתפקיד ומה האגרות והשכר, מוסבר בפירוט במדריך על מינוי מנהל עיזבון ועלותו.
כל משפחה נמצאת בנקודה אחרת בתהליך, והצעד הנכון תלוי בה. יש משפחות שעוד לא יודעות אם הייתה צוואה, ויש כאלה שכבר מחזיקות בצו ורוצות למכור את הדירה. בחרו את התיאור הקרוב ביותר למצב שלכם וקבלו כיוון לצעד הבא.
איפה אתם עומדים היום?
בחרו את התיאור הקרוב ביותר וקבלו את הצעד הבא
בחרו אחת מהאפשרויות למעלה כדי לראות את הצעד המומלץ.
הבדיקה הזו קובעת איזה צו מבקשים ואיך מתחלק העיזבון. כדאי לבדוק גם אם נמצאה צוואה בכתב יד בין המסמכים, לפני שמגישים משהו.
זיהוי כל היורשים, תעודת פטירה ומסמכי זהות, והגשה מקוונת. בקשה שלמה מקבלת צו בתוך כ-50 יום, ובקשה חסרה חוזרת ומתחילה מחדש.
מסמכים זרים מצורפים עם תרגום נוטריוני, וחתימה מחוץ לארץ דורשת אימות. אנחנו מטפלים בזה לפני ההגשה, ולכן התיק לא נתקע באמצע.
רישום הירושה בטאבו על סמך הצו, ולפני מכירה בדיקה אם חל פטור ממס שבח. לפעמים סדר הפעולות בין היורשים משנה את המס.
חלק מהתיקים אינם תיק רגיל של משפחה שכל חבריה בארץ, ושם הדרך נראית אחרת.
יורש שגר בחוץ לארץ, מסמכים ממדינה אחרת, צוואה בכתב יד או דירה שעברה פינוי בינוי. במשרד שלנו בודקים תיק כזה מראש, וזה חוסך חודשים.
בחלק מהתיקים המשפחה פזורה בכמה מדינות, חלק מהמסמכים הונפקו מחוץ לארץ, או שהשאלה האמיתית היא לא הירושה עצמה אלא מה עושים עם הדירה אחריה. בכל אחד מהמצבים האלה יש צעדים שכדאי לעשות לפני ההגשה, ולא אחרי שהרשם ביקש השלמות.
מסמכים שהונפקו מחוץ לארץ מוגשים עם תרגום נוטריוני, וחתימה של יורש שנמצא מחוץ לארץ דורשת אימות. בפטור ממס שבח על דירה בירושה, יורש תושב חוץ זכאי רק כשהוא בן זוג, צאצא או בן זוג של צאצא. עורך דין ירושה מתאם את המסמכים והחתימות מראש, כך שהיורש אינו צריך להגיע ארצה.
עסקאות בינלאומיות ותושבי חוץכשהמשפחה רוצה שהדירה תעבור להורה שנשאר או לאחד הילדים, בוחנים תצהיר הסתלקות מירושה, הסכם חלוקה או העברה בין בני המשפחה, ולכל דרך השלכות מס אחרות.
העברת בעלות דירה במשפחהמשפחות שעברו תיק ירושה מבינות כמה סדר מראש חוסך. צוואה מסודרת וייפוי כוח מתמשך מקצרים את הדרך לדור הבא.
צוואה הדדית בין בני זוגהמקרה של דירה בתוך המשפחה חוזר בתדירות גבוהה. ילדים רוצים שאמם תמשיך לגור בדירה בלי תלות באף אחד, או שאחד האחים גר בה כבר שנים. הפתרון תלוי בגילאים, במצב של כל יורש ובמה שהמשפחה מתכננת לעשות בדירה בעתיד, ולכן בודקים את הדרכים לפני שמגישים את הבקשה לצו, כשהאפשרויות עוד פתוחות.
ומי שעבר תיק ירושה של הורה לא פעם מבקש אחר כך לסדר את הדברים אצלו, כדי שילדיו לא יעברו את אותה דרך. צוואה, וגם ייפוי כוח מתמשך שמסדיר מי יטפל בעניינים אם יהיה צורך, הם הכלים לכך. עו"ד נתן כהן, שפועל מרחובות ומגיע ללקוחות בכל הארץ, מלווה משפחות בשני השלבים, גם בירושה וגם בתכנון שלפניה.
עורך דין ירושה מלווה את היורשים מהפטירה ועד שהנכסים רשומים על שמם. בשלב הראשון הוא בודק אם המנוח הפקיד צוואה או השאיר צוואה בין המסמכים, וקובע אם צריך צו ירושה או צו קיום צוואה. אחר כך הוא מזהה את כל היורשים, מרכז את המסמכים, כולל תרגום נוטריוני של מסמכים זרים, ומגיש את הבקשה לרשם לענייני ירושה. הוא עוקב אחרי הפרסום ואחרי תקופת ההתנגדויות, ומקבל את הצו כשהוא ניתן. אחרי הצו הוא מטפל ברישום הירושה בטאבו או אצל הגורם שבו רשומות הזכויות, בודק אם חל פטור ממס שבח על דירה שהתקבלה בירושה, ומנסח הסכם חלוקה כשהיורשים רוצים לחלק אחרת ממה שהצו קובע. המטרה היא שהמשפחה לא תצטרך ללמוד את התהליך בעצמה, ושהתיק לא ייתקע בגלל מסמך חסר. על פי אתר הרשם לענייני ירושה, בקשה תקינה מקבלת צו בתוך כ-50 יום, והאגרה בהגשה מקוונת היא ₪507.
צו ירושה מבקשים כשהמנוח לא השאיר צוואה, והעיזבון מתחלק לפי חוק הירושה ולפי הרכב המשפחה. צו קיום צוואה מבקשים כשיש צוואה, מופקדת או שנמצאה, והעיזבון מתחלק לפי מה שכתוב בה. שתי הבקשות מוגשות לרשם לענייני ירושה, שתיהן מתפרסמות ובשתיהן אפשר להגיש התנגדות, וכשיש התנגדות התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה. ההבדל המעשי הוא במסמכים ובשאלות שעולות. בצו ירושה השאלה היא מי היורשים על פי דין ובאילו חלקים. בצו קיום צוואה השאלה היא האם הצוואה תקפה, והאם יש צוואה מאוחרת יותר. כשהצוואה מתייחסת רק לחלק מהרכוש, החלק שאינו מופיע בה עשוי להתחלק לפי החוק, ולכן חשוב לבדוק את זה לפני ההגשה. בבקשה לצו ירושה, על פי אתר כל זכות, התנגדות מוגשת בתוך 14 ימים מיום הפרסום, באגרה של ₪1,140.
כשאין צוואה, החלוקה נקבעת על פי חוק הירושה ולפי הרכב המשפחה. כשיש בן זוג וילדים, בן הזוג מקבל מחצית מהעיזבון (50%) ובנוסף את המיטלטלין של משק הבית המשותף, כולל הרכב, והילדים מתחלקים במחצית השנייה. כשיש בן זוג ואין ילדים, בן הזוג מקבל מחצית, והמחצית השנייה עוברת להורי המנוח ולצאצאיהם, כלומר לאחים, וכשאין גם הורים, בן הזוג מקבל שני שלישים והאחים שליש. כשאין בן זוג, הילדים מקבלים בחלקים שווים, וחלקו של ילד שנפטר עובר לילדיו. כשאין בן זוג ואין ילדים, העיזבון עובר להורי המנוח ולצאצאיהם, כלומר לאחים, והחלוקה ביניהם תלויה בשאלה אם ההורים בחיים. כשאין קרובים העיזבון עובר למדינה באמצעות האפוטרופוס הכללי. ידועים בציבור נחשבים לבני זוג לעניין זה אם ניהלו משק בית משותף ואף אחד מהם לא היה נשוי לאחר בזמן הפטירה.
בקשה תקינה מקבלת צו בתוך כ-50 יום מיום ההגשה, וזה כולל את תקופת הפרסום ואת 14 הימים שבהם אפשר להגיש התנגדות. מה שקובע אם התיק יעמוד בזמן הזה הוא בעיקר השלמות של הבקשה. בקשה שחסרים בה מסמכים, שלא זוהו בה כל היורשים, או שצורפו לה מסמכים זרים בלי תרגום נוטריוני, חוזרת מהרשם ומתעכבת. גם התנגדות משנה את לוח הזמנים, כי היא מוציאה את התיק מהמסלול המנהלי ומעבירה אותו לבית המשפט לענייני משפחה. לכן ההכנה שעושה עורך דין ירושה לפני ההגשה היא החלק שחוסך את רוב הזמן. על פי אתר הרשם לענייני ירושה, הגשה מקוונת גם זולה יותר, ₪507 לעומת ₪597 ועוד ₪66 לפרסום בהגשה ידנית. הצו עצמו ניתן בגרסה דיגיטלית, ומרגע שניתן אפשר להתחיל ברישום הנכסים ובשחרור החשבונות.
העלות מורכבת מאגרה לרשם ומשכר טרחה של עורך הדין. על פי הנתונים המעודכנים לשנת 2026, אגרת בקשה לצו ירושה בהגשה מקוונת היא ₪507. בהגשה ידנית האגרה היא ₪597, ועוד ₪66 לפרסום. מי שמגיש התנגדות לבקשה משלם אגרה של ₪1,140. שכר הטרחה של עורך דין לענייני ירושה נקבע בהסכם בכתב, והוא תלוי במורכבות התיק, במספר היורשים, בשאלה אם יש צוואה ובשאלה אם יש מסמכים זרים או יורשים מחוץ לארץ. כשמשווים בין הצעות כדאי לבדוק מה כלול בכל אחת, האם רק הבקשה לצו, או גם רישום הירושה בטאבו והסכם החלוקה. עלויות נוספות, כמו אגרות רישום ותרגום נוטריוני, משולמות בנפרד.
לא. מס עיזבון נגבה בישראל משנת 1950 ובוטל החל מ-1.4.1981, ומאז, על פי הדין הקיים, עצם קבלת הירושה אינה מחייבת במס. זה נכון לדירה, לכסף שבחשבונות ולכל נכס אחר שעובר ליורשים. שאלת מיסוי ירושה מתעוררת רק כשהיורשים עושים משהו עם הנכס, בעיקר כשהם מוכרים דירה שקיבלו בירושה. אז חל מס שבח, ובמקרים רבים היורש זכאי לפטור, בתנאי שהמוריש היה בעלים של דירת מגורים אחת בלבד ושהיורש עומד בתנאים. לכן כשמשפחה שואלת על מס על ירושה, התשובה מתחלקת לשתיים, על הירושה עצמה אין מס, ועל מכירה עתידית צריך לבדוק את הפטור לפני שמחליטים על מועד המכירה ועל הדרך.
מס שבח על דירה בירושה חל כשמוכרים אותה, אבל פעמים רבות אפשר ליהנות מפטור. הפטור חל כשהמוריש היה בעלים של דירת מגורים אחת בלבד, וגם חלק קטן בדירה נוספת שולל אותו. היורש צריך להיות תושב ישראל, או תושב חוץ שהוא בן זוג של המוריש, צאצא שלו או בן זוג של צאצא. הפטור אינו חל על הורה שירש מילדו ואינו חל על ירושה בין אחים. הוא ניתן בנוסף לפטורים האחרים שהיורש זכאי להם. בנייר עמדה 03-2026 מ-22.3.2026 קבעה רשות המסים שהפטור חל גם על דירה חלופית שהתקבלה בפרויקט של התחדשות עירונית. מאחר שסדר המכירות והזהות של המוכר משנים את התוצאה, כדאי לבדוק את החישוב לפני שמתחייבים למכירה. כשאין פטור, השיעור שנקבע בסעיף 48א לחוק מיסוי מקרקעין לשבח ריאלי של יחיד הוא 25%.
הסתלקות מירושה היא ויתור של יורש על החלק שלו בעיזבון. היא נעשית בתצהיר לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט לענייני משפחה, ואפשר לעשות אותה רק בחלון הזמן שבין יום הפטירה לבין חלוקת העיזבון. ההסתלקות יכולה להיות כללית, ואז החלק עובר לשאר היורשים לפי החוק או הצוואה, או לטובת אדם מסוים, אבל רק לטובת בן הזוג של המנוח, ילד שלו או אח שלו. אי אפשר להסתלק מנכס אחד ולהשאיר לעצמך את השאר. משפחות משתמשות בתצהיר הסתלקות מירושה בעיקר כשהילדים רוצים שהדירה תישאר בידי ההורה שנשאר בחיים. כשהילדים מסתלקים לטובתו, הוא מקבל גם את חלקם, בנוסף למחצית (50%) שנקבעת לבן הזוג על פי חוק הירושה כשיש ילדים. מאחר שיש לכך השלכות, כדאי לבחון את זה מוקדם, עוד לפני שמגישים את הבקשה לצו.
אחרי שניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, מגישים ללשכת רישום המקרקעין בקשה לרישום ירושה, עם הצו ועם המסמכים שהלשכה דורשת. אחרי הרישום, כל יורש רשום כבעלים של החלק שהצו קבע לו. למשל, כשאין צוואה ויש בן זוג ושני ילדים, על פי חוק הירושה בן הזוג מקבל 50% מחלקו של המנוח בדירה וכל ילד 25%. כשהזכויות בדירה אינן רשומות בטאבו אלא ברשות מקרקעי ישראל או בחברה משכנת, רישום ההורשה נעשה אצל הגורם שבו הן רשומות. כשהיורשים רוצים שהדירה תירשם אחרת ממה שהצו קובע, למשל על שם יורש אחד בלבד, עושים זאת בהסכם חלוקת עיזבון או בדרך אחרת שנבחנת מראש, משום שלכל דרך יש השלכות מס שונות. רישום ירושה בטאבו הוא גם תנאי מעשי למכירה, ולכן יורשים שמתכננים למכור מתחילים בו מיד אחרי הצו.
יורש שגר בחוץ לארץ יכול להשתתף בתהליך בלי להגיע ארצה, אבל צריך לתכנן את המסמכים מראש. מסמכים שהונפקו מחוץ לארץ, כמו תעודות או מסמכי זהות, מוגשים עם תרגום נוטריוני. חתימה של יורש שנמצא מחוץ לארץ, על תצהיר, על הסכם או על ייפוי כוח, דורשת אימות מתאים. כשהיורשים מתכננים למכור את הדירה, חשוב לדעת שבפטור ממס שבח על דירה שהתקבלה בירושה, יורש תושב חוץ זכאי רק כשהוא בן זוג של המוריש, צאצא שלו או בן זוג של צאצא. כשיורש תושב חוץ אינו זכאי לפטור הזה או לפטור אחר, השיעור שנקבע בסעיף 48א לחוק מיסוי מקרקעין לשבח ריאלי של יחיד הוא 25%. תיק עם יורשים בכמה מדינות לוקח בדרך כלל יותר זמן, ולכן כדאי להתחיל באיסוף המסמכים מחוץ לארץ כבר בשבועות הראשונים.
אחרי שהבקשה מוגשת היא מתפרסמת, ומי שרוצה להתנגד יכול להגיש התנגדות בתוך 14 ימים מיום הפרסום. על פי אתר כל זכות, הגשת התנגדות כרוכה באגרה של ₪1,140. כשמוגשת התנגדות, התיק יוצא מהמסלול המנהלי אצל הרשם לענייני ירושה ועובר לבית המשפט לענייני משפחה, ושם הוא נדון לפי הטענות של הצדדים. ברוב התיקים המשפחתיים אין התנגדות, משום שהחלוקה על פי דין ברורה והיורשים מסכימים. הסיכוי להתנגדות עולה כשיש צוואה שחלק מהמשפחה אינו מקבל, או כשיש מחלוקת על מי נחשב יורש. בירור מוקדם עם כל היורשים, לפני ההגשה, מקטין את הסיכוי שהתיק ייתקע.
הצעד הראשון הוא לברר אם המנוח השאיר צוואה. זה קובע איזה צו מבקשים, צו ירושה או צו קיום צוואה, ומי היורשים. במקביל כדאי לאסוף את תעודת הפטירה ואת מסמכי הזהות של היורשים, ולרשום אילו נכסים יש, דירה, חשבונות בנק, רכב וזכויות אחרות. על עצם הירושה לא משלמים מס מאז 1.4.1981, והרשימה נדרשת לרישום הנכסים ולחלוקה אחרי הצו. אם אחד היורשים גר בחוץ לארץ, או שיש מסמכים שהונפקו מחוץ לארץ, כדאי להתחיל לטפל בהם מוקדם, משום שהם הדבר שמעכב תיקים יותר מכל. אין צורך למהר להגיש את הבקשה לפני שהתיק שלם, כי בקשה חסרה חוזרת ומתחילה מחדש. מי שמעדיף לא לעבור את זה לבד יכול לפנות לעורך דין ירושה כבר בשלב הזה, ולקבל תמונה מסודרת של מה צריך ובאיזה סדר.
אם אתם לא בטוחים אם הייתה צוואה, איזה צו צריך, או מה יחול על הדירה, אפשר להעביר את הפרטים ולקבל תמונה מסודרת של הדרך, מהבקשה ועד הרישום.
תיק ירושה מגיע בתקופה שבה למשפחה יש הכי פחות כוח לטפסים ולמועדים. משרד עו"ד נתן כהן מלווה יורשים מהבירור הראשון ועד רישום הנכסים, כך שהמשפחה יודעת בכל שלב מה נעשה ומה נשאר.
השורה התחתונה: רוב העיכובים בתיקי ירושה נולדים לפני ההגשה, ממסמך חסר, מיורש שלא זוהה או מצוואה שלא נבדקה. עורך דין ירושה שמכין את התיק מראש חוסך את החזרות מהרשם ומקצר את הדרך עד שהנכסים רשומים על שם היורשים. יצירת קשר עם המשרד אפשרית בכל שלב, גם כשהבקשה כבר הוגשה.
פגישת ייעוץ ראשונית, נשמע את המקרה ונציג את האפשרויות.
