שני אחים שירשו מגרש, זוג חברים שקנו יחד בית דו משפחתי, ארבעה משקיעים בקבוצת רכישה, או בני משפחה שנשארו שותפים בנכס אחרי חלוקת עיזבון. בכל המצבים האלה יש נכס אחד ויותר מבעלים אחד, וכל אחד מהם מחזיק בחלק בלתי מסוים בכל שטח הנכס. זה בדיוק המצב שבו הסכם שיתוף במקרקעין הופך מנייר לכלי שמונע סכסוך.
הבעיה אינה משפטית בלבד אלא אנושית. בשנה הראשונה כולם מסכימים על הכול, ואז מגיעה השאלה הראשונה: מי משלם על תיקון הגג, מי רשאי להשכיר את הקומה שלו, ומה קורה כששותף אחד רוצה למכור והשני לא. בלי מסמך שהוסכם מראש, כל שאלה כזו נפתרת בברירות המחדל של החוק או בבית המשפט, ושתי האפשרויות יקרות יותר מהסכם שנכתב בזמן.
המדריך הזה מסביר מה ההסכם צריך להכיל, למה רישום שלו חשוב לא פחות מניסוחו, מה בדיוק קובע החוק כשאין הסכם, איך עובד פירוק שיתוף, ובאילו מצבים ההסכם הוא תנאי מקדים ולא המלצה. כל הוראה מוצגת לפי לשון החוק.
מהו הסכם שיתוף במקרקעין ומתי הוא נדרש
המונח מוגדר בסעיף 29(א) לחוק המקרקעין: הסכם בין השותפים בדבר ניהול המקרקעין המשותפים והשימוש בהם, ובדבר זכויותיהם וחובותיהם בכל הנוגע למקרקעין. החוק מכנה אותו "הסכם שיתוף" וקובע שהוא ניתן לרישום.
הצורך נובע ממבנה הבעלות עצמו. כשנכס רשום על שם כמה בעלים, אף אחד מהם אינו בעל חלק פיזי מסוים. הבעלות של כל אחד מתפשטת בכל שטח הנכס לפי חלקו היחסי. המשמעות המעשית היא שגם מי ש"קיבל את הקומה העליונה" בהסכמה בעל פה, אינו בעל הקומה מבחינת הרישום. הסכם שיתוף הוא הכלי שהופך את החלוקה המוסכמת למחייבת.
בית דו משפחתי על מגרש אחד
המצב הנפוץ ביותר. שני בעלים על חלקה אחת, כל אחד עם יחידה נפרדת בפועל. בלי הסכם, לאף אחד אין בלעדיות משפטית על היחידה שהוא גר בה, וזה מקשה גם על משכנתה וגם על מכירה.
נכס שהתקבל בירושה
יורשים הופכים לשותפים מכוח החוק, גם בלי שבחרו זה בזה. הסכם שיתוף מסדיר את ההתנהלות עד למכירה או עד לפירוק, ומונע שיתוק כשאחד היורשים מסרב לכל החלטה.
קבוצת רכישה ומשקיעים
כשכמה רוכשים קונים יחד קרקע, הסכם השיתוף הוא שמגדיר איזו יחידה תשויך למי בסופו של דבר, ולעיתים הוא תנאי של הבנק המלווה עוד לפני העסקה.
נכס מסחרי בבעלות משותפת
חנות או משרד בבעלות שני שותפים מייצרים שאלות של דמי שכירות, בלעדיות שימוש והוצאות תחזוקה. אלה בדיוק העניינים שסעיף 29 מאפשר להסדיר מראש.
בכל אחד מהמצבים האלה מדובר בעסקה או במצב שדורש ליווי משפטי מלא, ולא רק ניסוח מסמך. ההסכם משתלב בבדיקות הרגילות של ליווי עסקאות מקרקעין, כולל בדיקת נסח, בחינה תכנונית והיבטי מס.
למה רישום ההסכם משנה הכול
זו הנקודה שרוב האנשים מפספסים. הסכם שיתוף שנחתם ולא נרשם הוא חוזה בין הצדדים שחתמו עליו בלבד. הסכם שנרשם הוא משהו אחר לגמרי. סעיף 29(א) קובע שמשנרשם ההסכם, כוחו יפה גם כלפי אדם שנעשה שותף לאחר מכן וכל אדם אחר.
ההשלכה מיידית. אם שותף מוכר את חלקו, הרוכש החדש נכנס לנעליו וכפוף להסכם הרשום, גם אם מעולם לא ראה אותו. אם ההסכם לא נרשם, הרוכש החדש אינו מחויב בו, ואפשר למצוא את עצמנו שותפים למישהו שמסרב לכבד חלוקה שנהוגה שנים. אותו היגיון חל על נושה, על יורש ועל כל צד שלישי.
שימו לב: רישום ההסכם אינו הופך את הנכס לשתי יחידות רישום נפרדות. הוא אינו תחליף לרישום בית משותף ואינו מחליף היתר בנייה או תשריט מאושר. הוא מסדיר את היחסים בין השותפים, לא את סיווג הנכס.
יש לכם שותפות בנכס בלי הסכם רשום?
זה המצב שבו כל אירוע לא צפוי, מכירה, ירושה או עיקול, מגיע ישר לבית המשפט. פגישה אחת מספיקה כדי לדעת מה חסר לכם.
מה קובע החוק כשאין הסכם שיתוף
סעיף 29(ב) קובע שבאין הוראות אחרות בהסכם שיתוף, יחולו הוראות סעיפים 30 עד 36. אלה ברירות המחדל, והן מפתיעות רבים.
| הנושא | הסעיף | מה קובע החוק |
|---|---|---|
| ניהול ושימוש רגילים | 30(א) | בעלי רוב החלקים רשאים לקבוע כל דבר הנוגע לניהול הרגיל ולשימוש הרגיל |
| שותף שמרגיש מקופח | 30(ב) | רשאי לפנות לבית המשפט בבקשת הוראות, ובית המשפט יחליט כפי שנראה לו צודק ויעיל |
| פעולה חריגה | 30(ג) | דבר החורג מניהול או משימוש רגילים טעון הסכמת כל השותפים |
| שימוש של שותף יחיד | 31(א)(1) | כל שותף רשאי להשתמש שימוש סביר, ובלבד שלא ימנע שימוש כזה משותף אחר |
| הוצאות אחזקה | 32(א) | כל שותף חייב לשאת לפי חלקו בהוצאות הדרושות להחזקה תקינה ולניהול |
| שותף שנשא מעבר לחלקו | 32(ב) | זכאי לחזור ולהיפרע מן השותפים האחרים לפי חלקיהם |
| שותף שמשתמש בנכס | 33 | חייב ליתר השותפים, לפי חלקיהם, שכר ראוי בעד השימוש |
| מכירת חלק | 34(א) | כל שותף רשאי להעביר את חלקו או לעשות בו עסקה אחרת, בלי הסכמת יתר השותפים |
| פירות הנכס | 35 | כל שותף זכאי לחלק מפירות המקרקעין לפי חלקו |
מקור: חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, סימן א' לפרק ה'.
שימו לב לשתי שורות בטבלה. סעיף 34(א) מאפשר לכל שותף למכור את חלקו בלי לשאול איש, וסעיף 33 מטיל חובת תשלום שכר ראוי על שותף שמשתמש בנכס. בבית דו משפחתי שבו כל צד גר ביחידה שלו, ברירת המחדל הזו יוצרת חיוב הדדי מיותר. הסכם שיתוף מנטרל אותה בסעיף אחד.
מנגד, החוק מגן על חופש היציאה. סעיף 34(ב) קובע שתניה בהסכם שיתוף השוללת או מגבילה את זכות המכירה אין כוחה יפה לתקופה העולה על חמש שנים. כלומר אפשר להגביל, אבל לא לנצח, וניסוח שמנסה לחרוג מכך פשוט לא יעמוד.
מה חייב להיכלל בהסכם שיתוף
הסכם טוב נמדד בשאלות שהוא עונה עליהן מראש, לא באורכו. אלה הסעיפים שבלעדיהם ההסכם אינו שלם.
הרשימה שלהלן אינה תיאורטית. כל סעיף בה נולד ממחלוקת אמיתית שחזרה על עצמה אצל שותפים, ולכן היעדרו מההסכם הוא בדיוק הפער שיתגלה בהמשך.
ייחוד השימוש והצמדות
מי מחזיק בפועל באיזו יחידה, איזה שטח חצר, חניה או מחסן מוצמד לכל שותף, ומה נשאר רכוש משותף. זה הלב של ההסכם וגם מה שמצדיק את הרישום.
סעיף מרכזיהוצאות ותחזוקה
מי משלם על מה, לפי איזה מפתח, ומי מחליט על תיקון גדול. בלי הסדרה, כל הוצאה נבחנת מול סעיף 32 ומייצרת התחשבנות חוזרת.
מונע 80% מהריביםבנייה, הרחבה וניצול זכויות
מי רשאי לבנות, מה קורה עם זכויות בנייה עתידיות, והאם נדרשת הסכמת השותף. סעיף 30(ג) מחייב הסכמת כולם לכל דבר חריג, ולכן הסדרה מראש חוסכת וטו.
קריטי בדו משפחתימכירה, זכות סירוב וכניסת שותף חדש
האם לשותף יש זכות סירוב ראשונה, מהו הליך ההצעה, ומה התנאים שיחולו על הרוכש. יש לזכור שהגבלת מכירה תקפה לחמש שנים לכל היותר.
מגבלה של 5 שניםמנגנון יישוב מחלוקות
בורר מוסכם, מגשר או נוסחת הכרעה. בלי מנגנון, כל מחלוקת קטנה מגיעה לבית המשפט לפי סעיף 30(ב), עם עלות וזמן שאיש לא תכנן.
חוסך שניםפירוק מוסכם ויציאה מסודרת
איך מעריכים שווי, מי קונה את מי, ובאיזה לוח זמנים. הסדר מוסכם עדיף על פירוק בצו בית משפט, שמסתיים לא פעם במכירה כפויה.
רשת ביטחוןלצד הסעיפים האלה יש לבחון גם את ההיבט הפיסקלי. חלוקה או ייחוד שימוש עשויים להיחשב אירוע מס בנסיבות מסוימות, ולכן היבטי מיסוי מקרקעין נבדקים לפני החתימה ולא אחריה. כשההסכם נלווה לרכישה, גם מס רכישה נכנס לחישוב הכולל.
איך רושמים את ההסכם בלשכת רישום המקרקעין
הבקשה מוגשת לרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין. לפי דף השירות הרשמי, ההסכם מוגש בשני עותקים לפחות, חתום בידי כל בעלי הזכויות, ובצירוף תשריט חתום בידי כל הצדדים ומאושר בידי מודד מוסמך.
דרישות המסמכים משתנות לפי אופי ההסכם. הסכם שאינו כולל רכישת זכות לחזקה ייחודית ואינו מצמיד זכויות בנייה, למשל הסכם שכל תכליתו קביעת הוראות ניהול, נבחן אחרת מהסכם שמייחד שימוש בפועל. במקרים שבהם נדרשות אסמכתאות מס, מצורפת גם הצהרת עורך דין המאשרת שההסכם המוגש לרישום הוא ההסכם שדווח לרשויות מיסוי מקרקעין.
מקורות: בקשה לרישום הסכם שיתוף · הקלות בתהליך רישום הסכמי שיתוף בטאבו, רשות המסים.
שלושת המספרים האלה הם גם רשימת הבדיקה המהירה של כל הסכם שיתוף: מכוח איזה סעיף הוא נרשם, כמה זמן מותר להגביל מכירה, וכמה זמן מותר להגביל דרישת פירוק.
ההגשה עצמה טכנית, אבל מה שמוגש נקבע הרבה לפניה. ניסוח לא מדויק מתגלה דווקא בשלב הרישום, כשכבר קשה לחזור לשולחן.
לפני שאתם חותמים על שותפות בנכס
ניסוח נכון של הסכם שיתוף עולה הרבה פחות מהתמודדות עם תוצאותיו של הסכם חסר. עו"ד נתן כהן מנסח ומגיש לרישום, בעברית ובאנגלית.
פירוק השיתוף וזכות היציאה
סעיף 37(א) קובע כלל שאי אפשר להתעלם ממנו: כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף. זו זכות יסוד של כל שותף, והיא קיימת גם אם השותפים חיים בשלום שנים.
אפשר להגביל אותה, אך רק במידה. סעיף 37(ב) קובע שאם בהסכם שיתוף נכללה תניה השוללת או מגבילה את הזכות לדרוש פירוק לתקופה העולה על שלוש שנים, רשאי בית המשפט, כעבור שלוש שנים, לצוות על פירוק השיתוף על אף התניה, אם נראה לו הדבר צודק בנסיבות העניין.
פירוק בהסכמה
סעיף 38(א): הפירוק ייעשה על פי הסכם בין השותפים. אם נקבעה בהסכם חלוקה בעין, ההסכם טעון אישור המפקח, שמאשר כי החלוקה תואמת את דיני התכנון והבנייה.
חלוקה בעין בצו
סעיף 39(א): במקרקעין הניתנים לחלוקה, הפירוק ייעשה בדרך של חלוקה בעין. אם החלוקה אפשרית רק עם תשלומי איזון, בית המשפט רשאי לחייב בהם כשהדבר יעיל וצודק.
פירוק דרך מכירה
סעיף 40(א): כשהנכס אינו ניתן לחלוקה, או כשחלוקה בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים, הפירוק ייעשה בדרך של מכירת הנכס וחלוקת הפדיון בין השותפים.
דירת מגורים של בני זוג
סעיף 40א מוסיף הגנה: כשהוחלט על פירוק בדרך מכירה בדירת מגורים של בני זוג, ביצוע המכירה מעוכב עד שבית המשפט ישתכנע שקיים הסדר מגורים חלופי.
המסקנה המעשית פשוטה. אי אפשר לכלוא שותף בשותפות, אך אפשר לקבוע מראש איך ייראה יום הפרידה, מי מקבל זכות ראשונים ואיך נקבע השווי. הסכם שמסדיר את זה מונע מכירה כפויה בהוצאה לפועל, שהיא התוצאה הגרועה ביותר לשני הצדדים.
חמש טעויות שמייצרות סכסוך
הסכם שנחתם ולא נרשם
הטעות הנפוצה ביותר. ההסכם קיים במגירה, אך רוכש עתידי, יורש או נושה אינם כפופים לו. סעיף 29(א) נותן את התוקף הזה רק להסכם רשום.
חלוקה שאינה תואמת את המצב התכנוני
הסכם שמייחד שימוש בשטח שלא ניתן להפריד תכנונית, או שמצמיד זכויות בנייה שאינן קיימות, נתקל בקיר בשלב הרישום או בשלב הבנייה. הבדיקה התכנונית קודמת לניסוח.
הגבלות שאינן תקפות
סעיף שאוסר על שותף למכור לנצח, או ששולל לצמיתות את הזכות לדרוש פירוק, אינו עומד מול סעיפים 34(ב) ו-37(ב). ניסוח כזה יוצר ביטחון מדומה שמתפוגג בדיוק ברגע הקשה.
התעלמות מהיבטי המס
ייחוד שימוש והצמדת זכויות עשויים להיחשב אירוע מס. הסכם שנוסח בלי בחינת ההיבט הפיסקלי מגיע לעיתים עם חשבון בלתי צפוי חודשים אחרי החתימה.
העתקת נוסח מהאינטרנט
הסכם שיתוף אינו טופס. תשריט לא מדויק, הגדרה עמומה של הרכוש המשותף או היעדר מנגנון הכרעה הופכים את המסמך למקור הסכסוך במקום למניעתו.
המסלול הנכון תלוי בעיקר בשאלה אחת: באיזה שלב אתם נמצאים היום. השאלון הקצר הבא ימקד אתכם בצעד המעשי הראשון.
איזה מצב הכי קרוב לשלכם?
בחרו אפשרות וקבלו כיוון ראשוני
בחרו אחת מהאפשרויות למעלה כדי לראות את הצעד המומלץ.
העיתוי האידיאלי
ניסוח ההסכם במקביל לעסקה חוסך את הצורך לשכנע שותף לחתום מאוחר יותר, ומאפשר לשלב את ההסכם בבדיקות ובדיווחי המס של הרכישה.
כדאי להסדיר בזמן שקט
חלוקה שנהוגה שנים אינה מחייבת אף אחד משפטית. הזמן לנסח הוא כשכולם מרוצים, ולא כשכבר יש מחלוקת או כשאחד הצדדים רוצה למכור.
חצי מההגנה חסרה
בלי רישום, ההסכם אינו מחייב רוכש עתידי או יורש. נבדוק אם ההסכם הקיים כשיר לרישום כפי שהוא, ומה נדרש להשלים כדי להגישו.
עדיף הסדר מפירוק בצו
זכות הפירוק קיימת לכל שותף בכל עת. הסדר מוסכם על שווי ועל לוח זמנים כמעט תמיד עדיף כלכלית על מכירה בצו בית משפט.
ליווי מלא לשותפים בנכס
מבדיקת הזכויות והמצב התכנוני, דרך ניסוח ההסכם ורישומו, ועד צוואות וירושות שמסדירות מה יקרה לחלק בנכס בעתיד.
שאלות ותשובות על הסכם שיתוף במקרקעין
מה זה הסכם שיתוף במקרקעין?
זהו הסכם בין בעלים משותפים באותו נכס, המסדיר את ניהול המקרקעין המשותפים והשימוש בהם ואת זכויותיהם וחובותיהם של השותפים. ההגדרה מופיעה בסעיף 29(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, ובאותו סעיף נקבע גם שההסכם ניתן לרישום בפנקסי המקרקעין. בפועל ההסכם עונה על השאלות שהבעלות המשותפת משאירה פתוחות: מי מחזיק בפועל באיזו יחידה, מי משלם על מה, מי רשאי לבנות ומה קורה כששותף מבקש לצאת מהשותפות.
חובה לרשום הסכם שיתוף או שמספיק לחתום?
אין חובה חוקית לרשום, אך ההבדל בין חתום לרשום הוא מהותי. הסכם שנחתם ולא נרשם מחייב רק את מי שחתם עליו. סעיף 29(א) קובע שמשנרשם ההסכם, כוחו יפה גם כלפי אדם שנעשה שותף לאחר מכן וכלפי כל אדם אחר. כלומר רק רישום מבטיח שרוכש עתידי של חלק בנכס, יורש או צד שלישי יהיו כפופים לחלוקה שסוכמה. במרבית המקרים הרישום הוא מה שהופך את ההסכם מהצהרת כוונות להגנה אמיתית.
מה קורה אם אין הסכם שיתוף בין השותפים?
סעיף 29(ב) קובע שבאין הוראות אחרות בהסכם שיתוף יחולו הוראות סעיפים 30 עד 36 לחוק. משמעות הדבר שברירות המחדל של החוק תופסות: בעלי רוב החלקים קובעים את הניהול והשימוש הרגילים, כל פעולה חריגה טעונה הסכמת כל השותפים, הוצאות האחזקה מתחלקות לפי חלקים, ושותף שמשתמש בנכס חייב לשותפים האחרים שכר ראוי בעד השימוש. במקרים רבים התוצאה אינה מה שהשותפים התכוונו אליו, ולכן ההסכם נועד להחליף אותה.
אפשר לאסור על שותף למכור את חלקו?
לא באופן גורף. סעיף 34(א) קובע שכל שותף רשאי להעביר את חלקו במקרקעין המשותפים או לעשות בו עסקה אחרת בלי הסכמת יתר השותפים. סעיף 34(ב) מוסיף שתניה בהסכם שיתוף השוללת או מגבילה זכות זו אין כוחה יפה לתקופה העולה על חמש שנים. לכן אפשר לקבוע מנגנונים כמו זכות סירוב ראשונה או הליך הצעה מסודר, אך לא איסור מכירה לצמיתות. ניסוח שמתיימר לאסור לנצח פשוט לא יעמוד כשיגיע הרגע.
מי יכול לדרוש פירוק שיתוף ומתי?
סעיף 37(א) קובע שכל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש את פירוק השיתוף. זו זכות רחבה שקיימת גם ללא עילה מיוחדת. אפשר להגביל אותה בהסכם, אך סעיף 37(ב) קובע שאם ההגבלה עולה על שלוש שנים, רשאי בית המשפט כעבור שלוש שנים לצוות על הפירוק על אף התניה, אם נראה לו הדבר צודק בנסיבות העניין. לכן הסכם מעשי אינו מנסה לחסום פירוק, אלא קובע מראש כיצד הוא ייעשה, לפי איזה שווי ובאיזה סדר עדיפויות.
איך מתבצע פירוק שיתוף בפועל?
סעיף 38(א) קובע שהפירוק ייעשה על פי הסכם בין השותפים, וכשנקבעה בהסכם חלוקה בעין הוא טעון אישור המפקח שהחלוקה תואמת את דיני התכנון והבנייה. בהיעדר הסכם, הפירוק נעשה בצו בית משפט: סעיף 39(א) מעדיף חלוקה בעין במקרקעין הניתנים לחלוקה, עם אפשרות לתשלומי איזון. סעיף 40(א) קובע שכשהנכס אינו ניתן לחלוקה, או כשחלוקה בעין תגרום הפסד ניכר, הפירוק ייעשה בדרך של מכירה וחלוקת הפדיון. מכירה כזו נעשית בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים, ולכן היא כמעט תמיד התוצאה הפחות טובה כלכלית.
מה צריך להגיש כדי לרשום הסכם שיתוף בטאבו?
לפי דף השירות של הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, ההסכם מוגש בשני עותקים לפחות, חתום בידי כל בעלי הזכויות בנכס, ובצירוף תשריט חתום בידי כל הצדדים ומאושר בידי מודד מוסמך. דרישות המסמכים משתנות לפי אופי ההסכם: הסכם שאינו כולל רכישת זכות לחזקה ייחודית ואינו מצמיד זכויות בנייה נבחן אחרת מהסכם שמייחד שימוש בפועל. כאשר נדרשות אסמכתאות מס, מצורפת גם הצהרת עורך דין שההסכם המוגש הוא ההסכם שדווח לרשויות מיסוי מקרקעין.
הסכם שיתוף מחליף רישום בית משותף?
לא. אלה שני דברים שונים. רישום בית משותף מפצל את הנכס ליחידות רישום נפרדות, שלכל אחת מהן תת חלקה ונסח משלה. הסכם שיתוף אינו מפצל דבר, אלא מסדיר את היחסים בין בעלים משותפים באותו נכס. בבניינים שניתן לרשום כבית משותף, הרישום הוא הפתרון השלם יותר. בנכסים שאינם ניתנים לפיצול, כמו מגרש עם שתי יחידות או קרקע חקלאית, הסכם שיתוף רשום הוא הכלי הזמין והמעשי.
שותף משתמש בכל הנכס. מגיע לי תשלום?
סעיף 33 לחוק קובע ששותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר השותפים, לפי חלקיהם במקרקעין, שכר ראוי בעד השימוש. זו ברירת המחדל בהיעדר הסכם. בפועל, יישום הכלל מעורר שאלות של הוכחה, כימות והתיישנות, ולכן הרבה יותר פשוט לקבוע מראש בהסכם השיתוף מי משתמש בְּמה וכיצד מתקזזים דמי השימוש מול ההוצאות. בבית דו משפחתי שבו כל צד גר ביחידה שלו, הסכם שיתוף מנטרל את החיוב ההדדי המיותר בסעיף אחד.
מה חשוב לזכור על הסכם שיתוף במקרקעין
הסכם השיתוף אינו מסמך פורמלי אלא החלטה מראש על כל השאלות שיישאלו בעתיד, בזמן שכל הצדדים עדיין מסכימים.
- סעיף 29(א): ההסכם ניתן לרישום, ומשנרשם הוא מחייב גם שותף עתידי וכל אדם אחר.
- בלי הסכם חלות ברירות המחדל של סעיפים 30 עד 36, כולל חובת שכר ראוי וזכות מכירה חופשית.
- הגבלת מכירה תקפה עד חמש שנים, והגבלת דרישת פירוק עד שלוש שנים.
- לרישום נדרשים שני עותקים חתומים ותשריט מאושר בידי מודד מוסמך.
- ההיבט התכנוני וההיבט הפיסקלי נבדקים לפני הניסוח, לא אחריו.
השורה התחתונה: שותפות בנכס בלי הסכם רשום היא הימור על כך שכולם ימשיכו להסכים לנצח. המשרד שלנו מנסח ומגיש לרישום הסכמי שיתוף, כולל עבור תושבי חוץ שרוכשים נכס בישראל.
קריאה נוספת: בקשה לרישום הסכם שיתוף · חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 · קשור: עורך דין מקרקעין, רכישה מקבלן, מה קורה כששותף מאבד כשירות.
