בקשה לצו קיום צוואה: איך מגישים, כמה עולה וכמה זמן לוקח

כמה שבועות אחרי הפטירה, מישהו במשפחה מוציא את הצוואה מהמגירה ומגלה שהיא לבדה לא פותחת שום דלת. הבנק לא יעביר את הכספים לפיה, חברת הביטוח לא תשלם לפיה, ולשכת רישום המקרקעין לא תרשום את הדירה לפיה. מה שהופך את הצוואה למסמך שגופים שלישיים פועלים לפיו הוא צו קיום צוואה, והדרך אליו עוברת דרך בקשה לרשם לענייני ירושה.

על הנייר, ההליך נראה פשוט. טופס מקוון, כמה מסמכים סרוקים ואגרה. בפועל, רוב העיכובים נוצרים בפרטים הקטנים. הודעה שלא נשלחה לאחד הזוכים, צוואה מקורית שלא הגיעה לרשם בזמן, יורש קטין שלא סומן בטופס, או מסמך בשפה זרה בלי תרגום מאושר. כל אחד מהם יכול להחזיר את הבקשה להשלמות ולהאריך את הדרך בשבועות.

המדריך הזה עובר על הבקשה מהצד של היורשים. מי רשאי להגיש, אילו מסמכים מצרפים, איך נראית ההגשה המקוונת, כמה היא עולה, כמה זמן היא לוקחת ואיך בודקים מה מצבה, מה קורה כשמוגשת התנגדות, ואיך רושמים בטאבו דירה שעברה לפי הצוואה באותה בקשה. מי שמחפש את התמונה הכללית של ההליך ימצא אותה בעמוד על ליווי בהליך צו קיום צוואה. כאן ההתמקדות היא בבקשה עצמה, שלב אחרי שלב.

מי שעדיין לא ערך צוואה ורוצה לדעת מה זה יעלה, ימצא במדריך על עורך דין צוואה מחיר את כל הרכיבים, מהאגרות ועד מה שכלול בשכר הטרחה.

מה זו בקשה לצו קיום צוואה ומי רשאי להגיש אותה?

בקשה לצו קיום צוואה היא הבקשה שמוגשת לרשם לענייני ירושה אחרי פטירה של מי שהשאיר צוואה, כדי שהצוואה תקבל תוקף ויהיה אפשר לחלק את העיזבון לפיה.

את הבקשה רשאי להגיש מי שרשום כזוכה בצוואה, או עורך דין מטעמו. מבקש שאינו מיוצג יכול להגיש את הבקשה באופן מקוון או באופן ידני, ואילו עורך דין שמייצג את המבקש חייב להגיש באופן מקוון בלבד. זה ההבדל המעשי הראשון בין שתי הדרכים, והוא משפיע גם על האגרה, כפי שיפורט בהמשך.

יש גם חובה שקודמת לבקשה עצמה. לפי סעיף 66 לחוק הירושה, כל מי שמחזיק צוואה של המנוח חייב להגיש אותה לרשם לענייני ירושה כשנודע לו על הפטירה. זה חל גם על מי שאינו זוכה בצוואה, למשל בן משפחה שהצוואה הופקדה אצלו או עורך הדין שערך אותה. מי שמוצא צוואה בין המסמכים של ההורים אינו רשאי להחליט שהיא לא רלוונטית ולהשאיר אותה במגירה.

חשוב להבחין בין שני צווים שמתבלבלים ביניהם. צו קיום צוואה ניתן כשיש צוואה, והוא מחלק את העיזבון לפי מה שכתוב בה. צו ירושה ניתן כשאין צוואה, והחלוקה נעשית לפי סדר הירושה שבחוק. אם עדיין לא ברור לכם מה עושים כשאין צוואה?, העמוד על צו ירושה מפרט את ההליך הזה. ואם נמצאה צוואה, הבקשה הנכונה היא לצו קיום צוואה, גם אם חלק מהיורשים מעדיפים חלוקה אחרת.

כשמתברר שלא הופקדה צוואה כלל, הדרך עוברת בבקשה לצו ירושה, שבה החלוקה נקבעת לפי סדר הירושה שבחוק ולא לפי רצון המנוח.

בקשה לצו קיום צוואה אפשר להגיש לרשם לענייני ירושה, וזה המסלול הרגיל. אפשר להגיש אותה גם לבית דין דתי, למשל לבית הדין הרבני, בתנאי שכל הצדדים להליך מסכימים לכך. בבית הדין הרבני עושים זאת באמצעות טופס סמכות והקנאה. רוב הבקשות מוגשות לרשם, והמדריך הזה עוסק במסלול הזה.

אילו מסמכים מצרפים לבקשה לצו קיום צוואה?

טופס בקשה לצו קיום צוואה מוגש עם עותק סרוק של הצוואה, ולפי המצב המשפחתי גם עם אישור הודעה לזוכים, ייפוי כוח, תצהיר הסתלקות או תרגום נוטריוני.

הבקשה המקוונת מוגשת יחד עם מסמכים סרוקים בפורמט PDF. חלק מהמסמכים נדרשים בכל בקשה, וחלק רק במצבים מסוימים. הטבלה מרכזת את המסמכים שהרשם מבקש, ובאיזה מצב כל אחד מהם נדרש. הטעות הנפוצה ביותר היא לחשוב שהצוואה ותעודת הפטירה מספיקות, ולגלות אחר כך שהבקשה חזרה בגלל הודעה שלא נשלחה.

מקור: פירוט האגרות והמסמכים בכל זכות

השורה שמפתיעה יורשים רבים היא ההודעה לבני המשפחה. כשהזוכים בצוואה אינם ילדים, נכדים, הורים, אחים או בן זוג של המנוח, צריך לשלוח הודעה על הגשת הבקשה לילדים ולבן הזוג של המנוח. אם לא היו לו ילדים ובן זוג, ההודעה נשלחת להוריו, ואם גם הם אינם בחיים, לאחיו. המטרה ברורה. מי שהיה יורש לפי החוק אילו לא הייתה צוואה צריך לדעת שהוגשה בקשה, כדי שיוכל להתנגד אם הוא רוצה.

תצהיר הסתלקות הוא מסמך נוסף שכדאי לחשוב עליו מראש. יורש שמוותר על חלקו בעיזבון, למשל לטובת אח או לטובת הורה שנשאר בחיים, חותם על תצהיר שמאומת בידי עורך דין, והתצהיר מצורף לבקשה. ויתור כזה משנה את חלוקת העיזבון, ולכן הוא צריך להיות מנוסח בדיוק ולהיחתם לפני ההגשה ולא בדיעבד. מי שהיורשים מתכננים ביניהם חלוקה שונה מזו שבצוואה, שלא דרך הסתלקות, צריך לבדוק אם נכון יותר לעשות זאת בהסכם חלוקת עיזבון בין היורשים.

ומה לגבי שאר היורשים? בבקשה מסמנים במקום המתאים בטופס אם יש בין היורשים קטין, אדם שמונה לו אפוטרופוס, אדם שנכנס לתוקף לגביו ייפוי כוח מתמשך, או נעדר. הסימון הזה אינו פורמליות. הוא משפיע על הדרך שבה הבקשה נבדקת, ומי ששוכח אותו מגלה זאת כשהבקשה חוזרת עם דרישה להשלמות.

בקשה לצו קיום צוואה מקוון, שלב אחרי שלב

הגשת בקשה לצו קיום צוואה נעשית בטופס מקוון באתר הרשם לענייני ירושה. מי שמגיש בעצמו בפעם הראשונה נוטה לחשוב שלחיצה על "שליחה" סוגרת את העניין. בפועל, השליחה היא רק תחילת הבדיקה, ויש אחריה שלבים עם מועדים קבועים. טופס בקשה לצו קיום צוואה מקוון מרכז את פרטי המנוח, הזוכים והמסמכים, והציר שלמטה מתאר את הסדר המלא, מההכנה ועד שהצו מגיע.

השלב השלישי בציר הוא המקום שבו נופלות הרבה הנחות. המייל הראשון מהרשם כולל מספר תיק, ולכן נראה כמו אישור. הוא אינו כזה. הוא מאשר רק שהטופס נשלח. האישור שחשוב באמת הוא השני, זה שמגיע אחרי שהרשם בדק שהמסמכים הוגשו כראוי. עד שהוא מגיע, הבקשה עדיין יכולה לחזור עם דרישה להשלמות, והשעון של 50 הימים עוד לא התחיל לרוץ במובן המעשי.

כשחסרים פרטים או נדרשות הבהרות, הדרישה נשלחת בדואר האלקטרוני, ואת ההשלמות מגישים דרך מערכת הרשם לענייני ירושה Online. כדאי לענות עליהן מהר ובמלואן. השלמה חלקית מייצרת דרישה נוספת, וכל סבב כזה מוסיף זמן. במקביל לפרסום ההודעה, הבקשה מועברת לטיפול הגורם המוסמך במשרדי הרשם או במשרדי האפוטרופוס הכללי, ושם נעשית הבדיקה המהותית שלה.

הטופס עצמו זמין גם בקובץ להורדה באתר השירותים הממשלתי, כולל נוסח באנגלית ובצרפתית. זה שימושי ליורש שגר בחוץ לארץ ורוצה לראות מה נשאל לפני שהוא חותם על ייפוי כוח. את ההגשה עצמה, כשיש עורך דין, הוא מבצע במערכת המקוונת, והיורש אינו צריך להיכנס אליה בכלל.

מה עושים עם הצוואה המקורית אחרי ההגשה?

בתוך 7 ימים משליחת הטופס המקוון שולחים את הצוואה המקורית בדואר רשום, או מוסרים אותה אישית, למשרדי הרשם לענייני ירושה במחוז שבו גר המנוח.

הסיבה היא שבהגשת בקשה לצו קיום צוואה מצרפים לטופס המקוון רק עותק סרוק של הצוואה, אבל הרשם צריך את המקור. המחוז נקבע לפי המקום שבו גר המנוח, ולא לפי המקום שבו גר המבקש.

שליחה בדואר רשום משאירה בידכם אישור משלוח, וזה המסמך שמוכיח שהמקור יצא בזמן. כדאי לשמור צילום של הצוואה כפי שנשלחה ואת אישור המשלוח באותה תיקייה עם מספר התיק. אם הרשם פונה בשאלה, התשובה נמצאת שם ולא צריך לשחזר מהזיכרון מה נשלח ומתי.

ומה קורה כשאין מקור? מצב כזה קורה יותר ממה שנדמה. הצוואה נערכה לפני שנים, העותק המקורי אבד במעבר דירה, ונשאר רק צילום. במצב כזה מגישים העתק של הצוואה יחד עם בקשה להוכחת צוואה, ומשלמים עליה אגרה נוספת של "כל בקשה אחרת". יש מקרה אחד שבו אין צורך בבקשה להוכחה. כשהמקור נמצא בחוץ לארץ וערכאה שיפוטית זרה כבר נתנה צו לקיום הצוואה, מגישים את הצו הזר כשהוא מאומת כדין.

צוואה שנערכה בדרך שבה הכללים מקפידים במיוחד, למשל צוואה בכתב יד או צוואה בעדים שהעדים שלה אינם זמינים עוד, עלולה לעורר שאלות בשלב הבדיקה. זו אחת הסיבות שבגללן כדאי שמי שעורך צוואה היום יקפיד על הצורה שלה, ושמי שכבר קיבל צוואה יבדוק אותה לפני ההגשה. מי שמתכנן את הצוואה של עצמו יכול לקרוא על עריכת צוואה שלא תיפסל בעמוד נפרד.

כמה עולה בקשה לצו קיום צוואה?

אגרת צו קיום צוואה בהגשה מקוונת היא ₪507, ועוד ₪66 הוצאות פרסום, ובהגשה ידנית ₪597. שכר טרחת עורך דין, כשבוחרים בליווי, נוסף על האגרות.

העלות של בקשה למתן צו קיום צוואה מורכבת משני חלקים. החלק הראשון הוא האגרות לרשם, והן קבועות וידועות מראש. החלק השני הוא שכר הטרחה של עורך הדין, כשבוחרים בליווי, והוא נקבע בהסכם בכתב לפי היקף העבודה. אגרת צו קיום צוואה היא הסכום שכל מבקש משלם, והיא תלויה בדרך ההגשה.

מקור: דף השירות של הרשם לענייני ירושה; כל זכות, נתוני 2026

ההפרש בין ההגשה המקוונת לידנית הוא ₪90 באגרת הפתיחה, והוא אחת הסיבות שרוב הבקשות מוגשות היום באופן מקוון. את האגרות משלמים באחת משלוש דרכים. באופן מקוון, דרך שירות התשלומים הממשלתי או כחלק ממילוי הטופס. בבנק הדואר, באמצעות שוברים שמתקבלים אחרי פנייה למוקד הרשם. או בעמדות תשלום אוטומטיות במשרדי הרשם, בכרטיס אשראי. מי ששילם שלא דרך הטופס ממלא בטופס את מספר אישור התשלום.

יש שני מצבים שבהם הסכום משתנה. הראשון הוא פטור. בני משפחה מדרגה ראשונה של מי שנפטר בעקבות שירותו הצבאי, במהלך שירות מילואים או בפעולת איבה, זכאים לפטור מתשלום האגרות. השני הוא אגרה נוספת. בקשה להוכחת צוואה, כשהמקור לא נמצא, מחויבת באגרה של "כל בקשה אחרת", ובקשה משולבת לרישום הדירה בטאבו מחויבת באגרה של ₪183 (נכון ל-2025). אם שולמה אגרה ולא נעשה בה שימוש, אפשר לבקש החזר.

מי שמחפש מחיר לצו קיום צוואה כדאי שישווה בין הצעות לפי מה שכלול בהן ולא לפי המספר בלבד. הצעה שכוללת רק את ההגשה עצמה עלולה להשאיר את היורשים לבד מול דרישת השלמות, מול הודעה שצריך לשלוח לבן משפחה שלא חשבו עליו, או מול רישום הדירה שנדחה בגלל מסמך חסר.

כמה זמן לוקח צו קיום צוואה, ואיך בודקים סטטוס?

לפי הרשם לענייני ירושה, הצו ניתן ככלל לא יאוחר מ-50 ימים מהגשה תקינה. בדיקת סטטוס צו קיום צוואה נעשית באתר הרשם לפי מספר התיק.

פרק הזמן הזה כולל את תקופת הפרסום ברשומות ובעיתונות, שבה כל מי שמעוניין יכול להגיש התנגדות. החריג שהרשם מציין הוא מצב שבו נדרשו מסמכים או פרטים נוספים. כלומר, השאלה כמה זמן לוקח צו קיום צוואה תלויה בעיקר בשאלה אם הבקשה הוגשה שלמה מההתחלה, וכל סבב של השלמות דוחה את הוצאת צו קיום צוואה.

המילים "באופן תקין" הן המפתח. הספירה המעשית מתחילה כשהרשם מאשר שהבקשה נקלטה כראוי, ולא ביום שבו נשלח הטופס. בקשה שחזרה פעמיים להשלמות, בגלל הודעה שלא נשלחה או תרגום שלא אושר, מאריכה את הדרך במספר הסבבים שנדרשו. לכן הזמן שהכי משתלם להשקיע הוא לפני ההגשה, בבדיקה שכל מסמך שהמצב המשפחתי מחייב אכן נמצא בתיק.

בדיקת סטטוס צו קיום צוואה נעשית באתר הרשם לענייני ירושה, באמצעות מספר תעודת הזהות של המנוח או מספר התיק. שם אפשר לאתר את הבקשה, לראות באיזה שלב היא נמצאת, ולהגיש בקשה לעיון בתיק ולקבלת העתקים מהמסמכים שבו. למי שמעדיף טלפון, מרכז השירות והמידע של הרשם זמין במספר *2416.

כשהצו ניתן, הוא מונפק באופן דיגיטלי בלבד ונשלח לכתובת הדואר האלקטרוני של מגיש הבקשה או של עורך הדין שמייצג אותו. אי אפשר לקבל במשרדי הרשם צו מודפס, כפי שהיה נהוג בעבר. במקביל, הצו נשלח לבנקים, לחברות ביטוח, לרשות המסים, למשרד החוץ, לרשות התאגידים, למשרד התחבורה, לרשות מקרקעי ישראל ולטאבו, כך שאין צורך להציג אותו לגופים האלה באופן פיזי. מומלץ לשמור את הקובץ במחשב, ומי שאיבד אותו יכול לבקש העתק דיגיטלי.

הצו עצמו אינו מחלק את הכסף. הוא נותן תוקף להוראות הצוואה, ומכאן כל גוף מבצע את החלק שלו. הבנק משחרר את החשבון לפי ההוראות, חברת הביטוח משלמת למי שזכאי, והדירה נרשמת על שם היורשים. מי שהעיזבון שלו כולל דירה שתימכר בהמשך צריך לבדוק גם את מס שבח על דירה שהתקבלה בירושה, משום שהזכאות לפטור נקבעת לפי כללים משלה.

מי שהעיזבון כולל דירה שתימכר יכול לבדוק מראש את כללי מכירת דירה שהתקבלה בירושה ואת תנאי הפטור ממס שבח שחל עליה.

מה קורה כשמוגשת התנגדות לבקשה?

כשמוגשת התנגדות, הרשם לענייני ירושה אינו מכריע בה בעצמו. הבקשה עוברת לבית המשפט לענייני משפחה, וההחלטה אם לקיים את הצוואה מתקבלת שם.

הפרסום ברשומות ובאתר הרשם נועד בדיוק לזה, לאפשר למי שחושב שהצוואה אינה תקפה, או שהוא נפגע ממנה, להגיש התנגדות לפני שהצו ניתן. בבית המשפט ההליך נראה אחרת לגמרי.

חשוב להבין את סדר הזמנים. התנגדות מגישים לפני שהצו ניתן. מי שנפגע מצו שכבר ניתן ורוצה לבטל או לתקן אותו, אינו מגיש התנגדות אלא בקשה לתיקון צו קיום צוואה או בקשה לביטול צו קיום צוואה. זה הליך אחר, וההבחנה בין השניים חשובה ליורש שמגלה מאוחר שהוגשה בקשה בלי ידיעתו.

מה שאפשר לעשות כבר בשלב ההגשה הוא לצמצם את הסיכוי שהבקשה תיתקע מסיבות טכניות. הודעה שנשלחה כדין לכל מי שהחוק מחייב, ותיעוד מסודר של המשלוח, הם הדרך הפשוטה לוודא שאף אחד לא יטען בהמשך שלא ידע. כשההודעות יצאו כראוי והבקשה שלמה, היא עוברת את תקופת הפרסום בשקט ברוב המקרים.

רישום צו קיום צוואה בטאבו, באותה בקשה

רישום צו קיום צוואה בטאבו יכול להיעשות באותה בקשה. כשהמנוח היה בעל זכויות במקרקעין, למשל דירה, אפשר לסמן בבקשה המקוונת לצו קיום צוואה שמבקשים לרשום את הזכויות על שם היורשים ברשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, כלומר בטאבו. כך היורשים אינם צריכים להגיש בקשה נפרדת לרישום אחרי שהצו ניתן. לפי אתר השירותים הממשלתי, הבקשה המשולבת אפשרית עבור מנוח שמקום מושבו בפטירתו היה בישראל.

לבקשה המשולבת מצרפים טופס בקשה לרישום מקרקעין, חתום ומאומת, במסגרת ההגשה המקוונת, ומשלמים אגרה של ₪183 (נכון ל-2025) כחלק ממילוי הטופס. אחרי ההגשה הבקשה מועברת ללשכת רישום המקרקעין לפי מיקום הנכס, ונפתח בה תיק. בסיום כל שלב נשלח למגיש עדכון במסרון או בדואר אלקטרוני, ובסוף נשלח מכתב שמאשר את ביצוע הרישום.

שני דברים כדאי לדעת לפני שמסמנים את האפשרות הזו. הראשון, הרישום מותנה במתן הצו. כל עוד הצו לא ניתן, דבר לא נרשם. השני, אם יימצאו ליקויים במסמכים, התיק בלשכת הרישום נדחה, ומכתב הדחייה נשלח בדואר האלקטרוני. התיק נשמר בלשכה 10 ימים, אפשר לאסוף אותו רק בזימון תור מראש, ואם לא נאסף הוא נשלח בדואר לכתובת המבקש. לכן טופס הרישום נבדק בקפידה כמו הבקשה עצמה.

הבקשה המשולבת חוסכת הליך נפרד ואת הזמן שבין מתן הצו לבין הגשת בקשת רישום חדשה. היא מתאימה במיוחד כשיש דירה אחת שעוברת ליורש אחד או לכמה יורשים בחלקים שכתובים בצוואה. כשהיורשים מתכוונים לחלק את הנכסים אחרת, או שאחד מהם רוצה לקנות את חלקם של האחרים, כדאי לחשוב לפני ההגשה איך נכון לרשום, כדי לא לרשום פעמיים. תמונה רחבה יותר של התחום כולו נמצאת בעמוד צוואות וירושות.

יורש בחו"ל, יורש קטין וצוואה שלא נמצאה

רוב הבקשות לצו קיום צוואה עוברות בדרך שתוארה עד כאן. יש כמה מצבים שבהם צריך לפעול אחרת עוד לפני ההגשה, וכשמגלים אותם רק אחרי שהבקשה נשלחה, הם הופכים לסיבה לדרישת השלמות. ארבעת המצבים שלמטה הם השכיחים מביניהם.

יורש שגר בחוץ לארץ אינו צריך לטוס לישראל כדי שהבקשה תוגש. הוא חותם על ייפוי כוח לעורך הדין, והחתימה מאומתת לפי המקום שבו הוא נמצא, למשל בקונסוליה או אצל נוטריון. אם הוא מוותר על חלקו, גם תצהיר ההסתלקות נחתם ומאומת באותה דרך. מסמכים שהוא מוסר בשפה אחרת מתורגמים לפני ההגשה. אפשר לקרוא עוד על ליווי תושבי חוץ בעסקאות בינלאומיות ובנכסים בישראל.

כשחלק מהיורשים גרים בחוץ לארץ והעיזבון צריך מישהו שינהל אותו בארץ גם אחרי שהצו ניתן, כדאי לקרוא מה עושה מנהל עיזבון אחרי הצו.

בבקשה עם יורש קטין כדאי להיערך גם להמשך. הסימון בטופס הוא רק הצעד הראשון, ואחרי הצו ניהול החלק של הקטין כפוף לכללים משלו. משפחה שיודעת זאת מראש מתכננת את חלוקת הנכסים בהתאם, ולא מגלה באמצע שנדרש אישור נוסף.

ומשפחה שבה ההורה שנשאר בחיים נזקק לעזרה בניהול ענייניו נמצאת לעיתים קרובות בשני הליכים במקביל, צו קיום צוואה אחרי פטירת הורה אחד, וסידור של ייפוי כוח מתמשך להורה השני. אם זה המצב, את הפרטים על ייפוי כוח מתמשך להורה אפשר למצוא בעמוד נפרד.

באיזה שלב של הבקשה אתם נמצאים?

הצעד הבא תלוי במקום שבו אתם עומדים היום, ממציאת הצוואה ועד הרישום בטאבו. בחרו את התיאור הקרוב ביותר למצב שלכם וקבלו כיוון לצעד הבא.

שאלות ותשובות על בקשה לצו קיום צוואה