מי המוכר
המוכר הוא בן הזוג של המוריש, צאצא שלו, או בן הזוג של צאצא. ילדים, נכדים וחתנים וכלות נכללים. אחים, אחיינים או חברים שירשו בצוואה אינם נכללים.
ירושה אינה מכירה, ולכן המס נבחן רק כשמוכרים. המדריך מסביר מתי מכירת דירת ירושה פטורה לפי סעיף 49ב(5), מה קורה כשיש ליורש דירה משלו או כשאח קונה את חלק האחים, ואיך מחשבים את המס כשאין פטור.
רוב היורשים פוגשים את השאלה על מס שבח על דירה בירושה ברגע לא פשוט. ההורה נפטר, צריך לפנות את הדירה, האחים מתלבטים אם למכור או שאחד מהם יקנה את החלק של האחרים, ומישהו כבר שמע שעל דירה שנייה משלמים הרבה מס. בפועל, ברוב המשפחות שבהן ההורה השאיר דירה אחת לילדיו, המכירה יכולה להיות פטורה לגמרי. אבל הפטור אינו אוטומטי, והוא תלוי בפרטים שנבדקים אצל המוריש ולא אצל היורש.
המדריך הזה עובר על כל השאלות שעולות לפני מכירה כזו. מה התנאים לפטור ממס שבח ירושה, מה קורה כשלהורים היו שתי דירות, האם יורש שיש לו דירה משלו מאבד משהו, איך מחשבים את המס כשאין פטור, ומה המס כשאח אחד קונה את החלק של אחיו. בסוף תמצאו שאלון קצר שמכוון למסלול שמתאים למצב שלכם.
עו"ד נתן כהן מלווה יורשים במכירת דירות שהתקבלו בירושה, משלב בדיקת הזכאות ועד העברת הבעלות בטאבו. השירות ניתן בכל הארץ, עם הגעה לבית הלקוח, וליווי מלא מרחוק ליורשים שגרים בחו"ל.

בישראל אין היום מס ירושה. היורש לא משלם דבר על עצם קבלת הדירה, לא מס שבח ולא מס רכישה, כי ירושה אינה נחשבת מכירה לפי חוק מיסוי מקרקעין.
השאלה על המס עולה רק בשלב הבא, כשהיורשים מחליטים למכור. אז בודקים שני דברים. האם המכירה פטורה לפי אחד מסעיפי הפטור לדירת מגורים, ואם לא, כמה שבח נצבר מיום שהמוריש רכש את הדירה ועד יום המכירה. ההבחנה הזו חשובה, כי היא אומרת שאין סיבה למהר למכור מפחד ממס, וגם אין סיבה להניח שהמכירה פטורה רק כי מדובר בירושה.
מי שרוצה לקרוא על המס עצמו, על ההיסטוריה שלו ועל עקרונות החישוב, ימצא סקירה טובה בערך מס שבח מקרקעין בוויקיפדיה, שמזכיר גם את הפטור לדירה שהתקבלה בירושה ואת הכלל שהירושה עצמה אינה מכירה.
ברוב המקרים שאנחנו פוגשים, המוריש הוא הורה שגר בדירה אחת עד יומו האחרון, והיורשים הם ילדיו. זה בדיוק המצב שהמחוקק כיוון אליו כשקבע פטור מיוחד לדירת ירושה. אבל מספיק פרט אחד, למשל חלק קטן שההורה החזיק בדירה נוספת, כדי לשנות את התמונה לגמרי.
לכן הדרך הנכונה להתחיל היא לא בשאלה "כמה מס נשלם", אלא באיסוף הנתונים: מה בדיוק היה רשום על שם המוריש ביום הפטירה, מי היורשים ומה הקשר שלהם אליו, ומה מצב הדירות של כל אחד מהם. מהנתונים האלה נגזר המסלול, וממנו נגזר המס.
סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין פוטר ממס את מכירתה של דירת מגורים מזכה שהמוכר קיבל בירושה, בתנאי ששלושה תנאים מתקיימים יחד.
כשבודקים מס שבח על דירה בירושה, התנאים מתמקדים בעיקר במוריש ובקשר בינו לבין היורש. מצב הדירות של היורש עצמו אינו חלק מהם, וזה מה שהופך את הפטור הזה לכלי כל כך חשוב גם למי שכבר יש לו דירה.
המוכר הוא בן הזוג של המוריש, צאצא שלו, או בן הזוג של צאצא. ילדים, נכדים וחתנים וכלות נכללים. אחים, אחיינים או חברים שירשו בצוואה אינם נכללים.
לפני פטירתו היה בבעלות המוריש דירת מגורים אחת בלבד. התנאי נבדק לפי מה שהיה רשום ובבעלותו, וגם חלק בדירה אחרת נספר.
אילו המוריש היה בחיים ומוכר את הדירה בעצמו, המכירה הייתה פטורה. היורש נכנס לנעליו, ולכן התנאים שהיו חלים עליו חלים גם עכשיו.
מקור: חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, סעיף 49ב(5).
המשמעות המעשית של התנאי הראשון היא שהפטור לא עובר לכל מי שנזכר בצוואה. אחות שירשה את אחיה הרווק, או אחיין שירש דודה, לא ייהנו מהפטור הזה גם אם כל שאר התנאים מתקיימים. במצבים כאלה נבחנים מסלולים אחרים, כמו הפטור הרגיל של היורש עצמו על דירה יחידה או חישוב המס בדרך המיטיבה.
הפטור גם לא ניתן מעצמו. מבקשים אותו בהצהרה שמוגשת לרשות המסים על המכירה, ומצרפים את המסמכים שמוכיחים את התנאים: צו ירושה או צו קיום צוואה, פירוט הנכסים של המוריש ומסמכים על הדירה עצמה. יורש שלא ביקש את הפטור בזמן עלול לקבל שומה מלאה ולהיאלץ לערער עליה.

כשמכינים את הבקשה במשרד שלנו, הבדיקה מתחילה מנסח הרישום של הדירה ומחיפוש נכסים נוספים על שם המוריש, ורק אחר כך עוברים לנוסח ההצהרה. מי שירש דירה עם אחים ומתכנן להמשיך משם, ימצא גם הסבר על חלוקת דירה בירושה בין היורשים בעמוד השירות לענייני ירושה.
הפטור עומד או נופל על פרטים שנוטים לפספס, ולכן הבדיקה נעשית לפני שחותמים על זיכרון דברים, ולא אחרי שהקונה כבר בדרך.
שיחה קצרה מספיקה כדי להבין אם התנאים לפטור מתקיימים אצלכם, אילו מסמכים חסרים ומה הסדר הנכון למכירה. אחריה תדעו בדיוק מה המס הצפוי.
התנאי השני והשלישי עוסקים במוריש, ושם מתגלות רוב ההפתעות. השאלה היא לא רק איפה ההורה גר, אלא מה היה רשום על שמו ביום הפטירה.
בבדיקת מס שבח על דירה בירושה, הכלל הוא שלמוריש הייתה דירת מגורים אחת בלבד. דירה מושכרת נוספת, דירה קטנה שנקנתה פעם להשקעה, או דירה שההורה ירש בעצמו מהוריו ולא רשם, כולן נספרות. מכיוון שהחוק רואה גם בחלק מדירה דירת מגורים, אפילו בעלות חלקית נכנסת לחשבון.
המלכודת של החלק הקטן: בפסק דין שפורסם בעיתונות הכלכלית נשלל הפטור ממשפחה שבה למורישה הייתה דירה מלאה, ולצידה חלק של 5% בדירה אחרת. החלק הקטן הספיק כדי שהתנאי של "דירה אחת" לא יתקיים, והיורשים לא קיבלו את הפטור על הדירה העיקרית.
המבחן השלישי, מבחן ההיפוך, שואל מה היה קורה אילו המוריש היה מוכר את הדירה בחייו. הוא היה צריך לעמוד בתנאים הרגילים של הפטור לדירה יחידה לפי סעיף 49ב(2): שהדירה היא דירתו היחידה בישראל, שהחזיק בה לפחות 18 חודשים מהיום שבו הפכה לדירת מגורים, ושלא מכר דירה אחרת בפטור כזה ב-18 החודשים שקדמו. כשהמוריש עצמו לא היה זכאי, גם היורש לא יהיה.
יש גם דרישה על הדירה עצמה. היא צריכה להיות דירת מגורים מזכה, כלומר דירה שמשמשת למגורים או שהשימוש העיקרי בה הוא למגורים. דירה שהוסבה למשרד או לעסק, או חלק מבניין שאינו דירה, דורשים בדיקה נפרדת.
כשמתגלה שלמוריש היו שתי דירות, לא הכל אבוד. לפעמים אפשר לבחון מסלולים אחרים לכל אחת מהדירות, ובמשפחות שעדיין מתכננות קדימה, ההורה עצמו יכול לסדר את הנכסים בחייו. זו אחת הסיבות שבגללן העברת בעלות דירה במשפחה בחיים עולה לשיחה בתכנון עיזבון, אף שיש לה כללי מס משלה, ובהם תקופת צינון שחלה על מקבל המתנה.
זו השאלה הנפוצה ביותר, והתשובה מרגיעה. הפטור לדירת ירושה אינו תלוי במספר הדירות של היורש, ולכן עצם העובדה שיש לכם דירה משלכם לא חוסמת אותו.
יורש שגר בדירה שלו ויורש את דירת ההורים נמצא לכאורה במצב של שתי דירות, ומכאן השאלה הנפוצה על מס שבח דירה שניה בירושה. אבל מכיוון שהתנאים של סעיף 49ב(5) נבדקים אצל המוריש, מכירת דירת הירושה יכולה להיות פטורה גם כשהיורש מחזיק בדירה נוספת. יתרה מזו, לפי הפרשנות המקובלת, מכירה בפטור הזה אינה "גוזלת" מהיורש את הפטור על הדירה שלו בעתיד.
נבחנת לפי התנאים של המוריש. אם הוא החזיק דירה אחת והיה פטור בעצמו, והמוכר הוא צאצא או בן זוג, המכירה יכולה להיות פטורה גם כשליורש יש דירה משלו.
נבחנת לפי התנאים הרגילים של דירה יחידה. כאן כבר חשוב מה עוד נמצא בבעלות היורש ביום המכירה, ולכן סדר המכירות משנה את התוצאה.
הנקודה הרגישה היא דווקא הדירה של היורש. מי שמתכנן למכור גם אותה, למשל כדי לעבור לדירת ההורים, צריך לבדוק מה ייחשב בבעלותו ביום המכירה. חלק בדירת הורים שעדיין לא נמכרה אינו בהכרח שולל את הפטור על דירתו, אבל זו בדיוק נקודה שנבדקת מול הנסח ומול לוח הזמנים של שתי העסקאות, ולא מניחים אותה מראש.
הכלל המעשי פשוט. כשיש שתי מכירות על הפרק, מס שבח על דירה בירושה הוא רק חצי מהחשבון, ולכן מתכננים את הסדר לפני שחותמים על הראשונה. לפעמים נכון למכור קודם את דירת הירושה, ולפעמים להפך, והתשובה נגזרת מהנתונים של המשפחה ולא מכלל אצבע.
תכנון כזה הוא חלק מעבודת ליווי המכירה. מי שרוצה להבין את העקרונות הכלליים של הפטור לדירה יחידה, המדרגות והוצאות שמותר לנכות, ימצא אותם בעמוד על תכנון מס שבח לפני המכירה.
כשהתנאים לפטור לא מתקיימים, המס מחושב על השבח שנצבר מאז שהמוריש רכש את הדירה. היורש נכנס לנעלי המוריש לעניין יום הרכישה ושווי הרכישה.
המשמעות היא שבמסלול הזה מס שבח על דירה בירושה אינו מתחיל מיום הפטירה, והיורש לא "רוכש" את הדירה במחיר של אותו יום. אם ההורים קנו את הדירה לפני עשרות שנים, השבח מחושב מאז, והוא יכול להיות גבוה. מנגד, דירה שנרכשה מזמן נהנית לרוב מהחישוב הלינארי המיטיב, שמקטין את המס באופן משמעותי.
החישוב הלינארי המיטיב נכנס לחוק ברפורמה של 2014. הוא מחלק את השבח לפי הזמן: החלק שמיוחס לתקופה עד 1.1.2014 פטור, והחלק שמיוחס לתקופה שאחרי התאריך הזה חייב במס בשיעור של 25%. ככל שהדירה נרכשה מוקדם יותר, החלק הפטור גדול יותר.
מקור: חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, סעיפים 48א ו-73; סקירות מדלן וביזפורטל על מס שבח ב-2026.
בהמחשה פשוטה, בלי הצמדה למדד ובלי ניכויים: דירה שנרכשה בתחילת 2004 ונמכרת בתחילת 2026 הוחזקה 22 שנים. עשר מהן לפני 1.1.2014, ולכן כ-45% מהשבח מיוחסים לתקופה הפטורה, ורק כ-55% ממנו חייבים במס של 25%. זו המחשה בלבד, והחישוב בפועל כולל הצמדה, ניכוי הוצאות ותנאים שצריך לבדוק בכל מקרה.
מהשבח מנכים הוצאות שהחוק מכיר בהן: מס הרכישה ששולם בקנייה, שכר טרחה ותיווך, ושיפוצים שהגדילו את שווי הדירה. במכירת דירת ירושה הקושי הוא להשיג את המסמכים, כי הם נשמרו אצל ההורים לפני עשרות שנים. חיפוש מסודר במסמכי המשפחה לפני הדיווח יכול לחסוך סכום ניכר.
ויש עוד נקודה שחשוב להכיר. גם כשהפטור חל, הוא חל עד תקרת שווי. לפי פרסומים בעיתונות הכלכלית, תקרת הפטור לדירה יחידה עומדת על ₪5,008,000 בקירוב, והחלק משווי הדירה שמעליה חייב במס. ברוב דירות הירושה זה לא רלוונטי, אבל בדירה יקרה במרכז הארץ צריך לבדוק את זה.
כשכמה אחים יורשים דירה אחת, כל אחד מוכר את חלקו ומבקש פטור בנפרד. מאחר שהתנאים נבדקים אצל המוריש, בדרך כלל כולם זכאים או שכולם לא.
יש שתי דרכים עיקריות שבהן אחים מוכרים דירת ירושה. בראשונה, כולם מוכרים יחד לקונה מבחוץ, כל אחד את חלקו, וכל אחד מגיש הצהרה ומבקש פטור. בשנייה, אחד האחים קונה מאחיו את החלקים שלהם ונשאר עם הדירה כולה. זו מכירת דירת ירושה בין אחים במובן המלא, ויש לה השלכות על שני הצדדים.
| המצב | אצל האחים שמוכרים | אצל האח שקונה |
|---|---|---|
| כל האחים מוכרים לקונה חיצוני | כל אחד מבקש פטור לפי סעיף 49ב(5) על החלק שלו | לא רלוונטי, הקונה החיצוני משלם מס רכישה רגיל |
| אח קונה את חלקי האחים אחרי רישום הירושה | מכירה לכל דבר; הפטור נבחן לפי אותם תנאים | מס רכישה על החלקים שקנה, לפי המדרגות שחלות עליו |
| חלוקת עיזבון לפני רישום, בלי תשלומי איזון מכסף מבחוץ | לרוב אינה נחשבת מכירה לעניין מס | לרוב אינה נחשבת רכישה |
| חלוקת עיזבון עם תשלום מכספו הפרטי של אח אחד | החלק שמול התשלום עשוי להיחשב מכירה | החלק שמול התשלום עשוי להיחשב רכישה |
| אח שגר בחו"ל מוכר את חלקו | נבדקת זכאות לפטור כתושב חוץ | כמו בכל רכישה מאח |
מקור: חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), סעיף 49ב(5); חוק הירושה, התשכ"ה-1965, סעיף 110; מרכז הנדל"ן, "מס שבח על דירת ירושה".
הטבלה מראה למה העיתוי חשוב. כשהיורשים מחלקים ביניהם את העיזבון עוד לפני הרישום, ואף אחד לא משלם לאחיו מכספו הפרטי, החלוקה עצמה אינה נחשבת בדרך כלל מכירה. זה פתרון שמתאים למשפחות שבהן יש כמה נכסים שאפשר לאזן ביניהם. ההסבר המלא על המנגנון, כולל הסעיף בחוק הירושה, נמצא בעמוד על הסכם חלוקת עיזבון בין היורשים.

כשאח קונה את חלקי האחים אחרי שהירושה כבר נרשמה, הוא משלם מס רכישה על החלקים שקנה. השיעור תלוי במצבו: אם זו תהיה הדירה היחידה שלו, חלות עליו המדרגות של דירה יחידה, ואם יש לו דירה נוספת, המדרגות של דירה נוספת. כדאי לבדוק את מדרגות מס רכישה המעודכנות לפני שמסכמים מחיר בין האחים.
מה קורה כשאחד האחים לא מסכים למכור? מבחינה משפטית כל שותף רשאי לבקש פירוק של השיתוף, אבל זה הליך ארוך ויקר שפוגע גם ביחסים במשפחה וגם במחיר. ברוב המשפחות, שיחה מסודרת עם הצגת המספרים, כמה מס כל אחד ישלם בכל אחת מהאפשרויות, מקרבת להסכמה הרבה יותר מכל מכתב.
ההבדל בין אח שקונה לפני הרישום לבין אח שקונה אחריו מתבטא ישירות במס הרכישה שהוא ישלם. את ההחלטה הזו כדאי לקבל עם המספרים מול העיניים.
נעבור יחד על האפשרויות, מכירה לקונה חיצוני או קנייה של אח אחד, ונציג לכל אחד מכם את המס הצפוי בכל דרך. כך ההחלטה מתקבלת על בסיס נתונים.
שלושה מצבים חוזרים שוב ושוב במכירת דירות ירושה, ובכל אחד מהם יש כלל שמשנה את התשובה הרגילה, כולל שאלת היטל השבחה על דירה בירושה.
יורש שגר בחו"ל. תושב חוץ זכאי לפטורים של דירת מגורים רק כשהוא מוכיח, באישור מרשות המס במדינה שבה הוא תושב, שאין לו שם דירת מגורים. רשות המסים פרסמה בדצמבר 2021 החלטת מיסוי שעסקה בדיוק בזכאות של תושב חוץ לפטור על דירה שהתקבלה בירושה. בפועל, יורש בחו"ל צריך להתחיל באיסוף האישור הזה מוקדם, כי הוא לוקח זמן. העבודה כולה נעשית מרחוק, באותו מודל של ליווי מרחוק לתושבי חוץ שעו"ד נתן כהן מעניק בעסקאות נדל"ן.
דירה בפרויקט התחדשות עירונית. לא מעט דירות ירושה נמצאות בבניינים ישנים שכבר חתמו על הסכם תמ"א 38 או פינוי בינוי. כאן עולה שאלה: מה דין הפטור כשהדירה שנמכרת היא הדירה הישנה, או הזכות לדירה החדשה שעוד לא נבנתה. במרץ 2026 פורסם נייר עמדה מקצועי שמבחין בין מכירה לפני ההריסה למכירה אחרי שהדירה החדשה הושלמה. היורשים צריכים לבדוק את שלב הפרויקט לפני שמתמחרים, ומי שמחזיק דירה כזו ימצא את התמונה הרחבה בעמוד על מיסוי פינוי בינוי לבעלי דירות.
היטל השבחה. זה תשלום לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, נפרד לגמרי ממס שבח, והוא חל כשתוכנית שאושרה העלתה את שווי הדירה. היטל השבחה על דירה בירושה יכול לעלות בעת המכירה, ולכן מבקשים אישור מהוועדה המקומית עוד לפני החתימה. הוא נדרש ממילא לרישום העסקה בטאבו, ועדיף לגלות חוב פתוח בשלב הזה ולא מול הקונה.
בשלושת המצבים יש מכנה משותף. מה שנראה כמו פרט טכני הוא בעצם מה שמכריע אם המכירה פטורה, ולכן מבררים אותו בתחילת הדרך. זו גם הסיבה שהבדיקה המשפטית והבדיקה המיסויית נעשות יחד, ולא אחת אחרי השנייה.
הטעויות האלה חוזרות בתיקים של יורשים שהגיעו לייעוץ רק אחרי שכבר חתמו. כל אחת מהן ניתנת למניעה בבדיקה פשוטה לפני המכירה.
המשותף לכולן הוא תזמון, וזה נכון בכל מכירת דירה שהתקבלה בירושה. הן קורות כשמחליטים על מחיר, על קונה או על סדר מכירות לפני שבודקים את המסלול המיסויי, ואז מגלים את המס כשכבר אי אפשר לשנות את מבנה העסקה.
הפטור לדירת ירושה מבקשים בהצהרה, עם מסמכים. יורש שלא ביקש אותו בזמן מקבל שומה רגילה, ונאלץ להשקיע זמן וכסף בהשגה עליה.
חלק קטן בדירה נוספת, גם כזה שהמשפחה לא זכרה, מספיק כדי לשלול את הפטור. בדיקת רישום של כל הנכסים על שם המוריש באה לפני כל החלטה.
יורש שמוכר גם את הדירה שלו וגם את דירת הירושה צריך לתכנן מה נמכר קודם. סדר הפוך עלול להפוך מכירה פטורה לחייבת.
הצהרה על המכירה מוגשת לרשות המסים בתוך 30 יום מיום המכירה. איחור עלול לגרור קנס, וגם מעכב את קבלת האישורים לרישום בטאבו.
שימו לב שאף אחת מהטעויות אינה נוגעת לניסוח החוזה עצמו. הן נוגעות להחלטות שמתקבלות לפני החוזה, ולכן הליווי המשפטי במכירת דירת ירושה מתחיל בבדיקה ולא בהסכם. מי שכבר השווה הצעות ושואל כמה עורך דין לוקח על מכירת דירה ימצא שם גם פירוט של מה כלול בליווי המוכר.
מכירת דירה שהתקבלה בירושה עוברת שישה שלבים. חלקם מתנהלים במקביל, אבל הסדר הכללי קבוע, כי כל שלב נשען על המסמך שהופק בשלב הקודם.
במשפחות שבהן כל היורשים בארץ ומסכימים, הדרך כולה פשוטה יחסית. כשיש יורש בחו"ל, צוואה שצריך לקיים, או יותר מנכס אחד, כדאי לבנות לוח זמנים מראש ולהתחיל בשלבים שלוקחים הכי הרבה זמן.
הצו קובע מי היורשים ובאילו חלקים. בלעדיו אי אפשר לרשום את הירושה ולא למכור. כשיש צוואה, מגישים בקשה לקיום שלה אצל הרשם לענייני ירושה.
השלב הראשוןנסח רישום של הדירה, חיפוש נכסים נוספים על שם המוריש, ובדיקת התנאים לפטור לכל אחד מהיורשים.
לפני שמפרסמים את הדירהמכירה לקונה חיצוני, קנייה של אח, או חלוקת עיזבון. כאן נקבע גם סדר המכירות כשיש ליורש דירה משלו.
לפני משא ומתן על מחירניסוח הסכם שמתאים למצב של דירת ירושה: כמה מוכרים, ייפויי כוח ליורשים בחו"ל, ומועדי תשלום שמתואמים עם הרישום.
אחרי שסוכם מחירהצהרה מקוונת על המכירה, עם בקשת הפטור והמסמכים, בתוך 30 יום מיום המכירה.
עד 30 יום מהחתימהרישום הירושה על שם היורשים ואחריו העברת הבעלות לקונה בלשכת רישום המקרקעין, עם האישורים של רשות המסים והרשות המקומית.
אחרי קבלת האישוריםההצהרה בשלב החמישי מוגשת דרך טופס ההצהרה על מכירה באתר רשות המסים, שם מפורטים גם הנתונים שצריך למלא. מי שעוד לא הגיש בקשה לצו, ימצא הסבר מסודר על איך מגישים בקשה לצו קיום צוואה כמה היא עולה וכמה זמן היא לוקחת.
השלב האחרון הוא גם זה שבו מתגלים פערים ישנים בטאבו: דירה שמעולם לא נרשמה על שם ההורים, הערת אזהרה שלא נמחקה, או משכנתה ישנה. במקרים כאלה צריך להשלים קודם את רישום בית בטאבו על שם המוריש או היורשים, ורק אז אפשר להעביר את הבעלות לקונה.
כל אחד מהשלבים האלה נשען על החלטה שהתקבלה לפניו. מכאן הערך של ליווי אחד שמחזיק את כל התמונה, מהצו ועד העברת הבעלות.
עו"ד נתן כהן מלווה את כל השלבים: בדיקת הזכאות לפטור, ההסכם, ההצהרה לרשות המסים והרישום בטאבו. מגיע אליכם הביתה, ומלווה מרחוק יורשים שגרים בחו"ל.
ארבעה מצבים מכסים את רוב הפניות על דירות ירושה. כל אחד מהם מוביל למסלול מס אחר, ולכן גם לבדיקה אחרת של המסמכים לפני המכירה.
בחרו את התיאור הקרוב ביותר למצב שלכם, וקבלו את הצעד הבא שכדאי לעשות. השאלון לא מחליף בדיקה של המסמכים, אבל הוא עוזר להבין מאיפה מתחילים ומה לשאול בשיחה הראשונה. מי שגר באזור ומעדיף פגישה פנים מול פנים יכול לפנות גם לעורך דין ירושה ברחובות שמגיע הביתה.
מה המצב שלכם?
בחרו את התיאור הקרוב ביותר וקבלו את הצעד המומלץ
בחרו אחת מהאפשרויות למעלה כדי לראות את הצעד המומלץ.
אם אתם ילדים או בן זוג של המוריש והוא היה זכאי לפטור בעצמו, המכירה יכולה להיות פטורה גם כשיש לכם דירה משלכם. הצעד הבא הוא נסח ובדיקת נכסים.
הפטור לדירת ירושה בדרך כלל לא יחול, אבל אפשר לבחון את הפטור של היורש עצמו ואת החישוב הלינארי המיטיב לכל דירה. כאן התכנון חוסך הכי הרבה.
חלוקת עיזבון לפני הרישום, בלי תשלום מכסף פרטי, יכולה לחסוך מס רכישה לאח הקונה. אחרי הרישום זו מכירה ורכישה לכל דבר. כדאי להחליט לפני שרושמים.
מי שירש מאח או מדוד אינו נכלל בפטור לדירת ירושה, ותושב חוץ צריך אישור ממדינת התושבות. בשני המקרים בודקים מסלול אחר לפני שמסכמים מחיר.
בכל אחד מהמצבים, הצעד הראשון זהה: לאסוף את צו הירושה או צו הקיום, נסח רישום של הדירה, ומה שידוע על נכסים נוספים של המוריש. עם המסמכים האלה אפשר לתת תשובה ברורה על המס כבר בפגישה הראשונה, וליורשים בחו"ל גם בשיחת וידאו.
על עצם הירושה לא. מס שבח על דירה בירושה נבחן רק כשהיורש מוכר, כי לפי חוק מיסוי מקרקעין ירושה אינה מכירה, ובישראל אין מס ירושה. במכירה, לפי סעיף 49ב(5), היא פטורה כשהמוכר הוא בן זוג, צאצא או בן זוג של צאצא, למוריש הייתה דירה אחת בלבד, והוא היה פטור אילו מכר בעצמו. כשאין פטור, המס מחושב על השבח מיום שהמוריש רכש את הדירה, ובחישוב הלינארי המיטיב החלק שאחרי 1.1.2014 חייב ב-25%.
על פי סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין, שלושה תנאים מצטברים. המוכר הוא בן זוגו של המוריש, צאצא שלו או בן זוג של צאצא. לפני פטירתו היה למוריש דירת מגורים אחת בלבד. ואילו המוריש היה מוכר את הדירה בחייו, המכירה הייתה פטורה לפי התנאים הרגילים של דירה יחידה, ובהם החזקה של 18 חודשים לפחות. גם חלק של 5% בדירה נוספת של המוריש יכול לשלול את הפטור. בנוסף הדירה צריכה להיות דירת מגורים מזכה, והפטור מתבקש בהצהרה לרשות המסים עם המסמכים.
לא בהכרח. הפטור לדירת ירושה נבדק לפי המוריש ולא לפי מספר הדירות שלכם, ולכן הוא יכול לחול גם כשיש לכם דירה. מקורות מקצועיים, ובהם מרכז הנדל"ן, מציינים שהפטור הזה גם אינו פוגע בפטור על הדירה שלכם. מה שכן צריך לתכנן הוא סדר המכירות כשמוכרים את שתי הדירות, כי מכירת הדירה שלכם נבחנת לפי מה שבבעלותכם ביום המכירה. מס שבח דירה שניה בירושה, כשאין פטור, מחושב בחישוב הלינארי המיטיב, והחלק שאחרי 1.1.2014 חייב ב-25%.
הפטור לדירת ירושה דורש שלמוריש הייתה דירת מגורים אחת בלבד, ולכן כשהיו שתיים הוא בדרך כלל לא יחול. גם חלק קטן נספר: על פי פסק דין שסוקר בביזפורטל, חלק של 5% בדירה נוספת הספיק כדי לשלול את הפטור. במקרה כזה בודקים מסלולים אחרים לכל דירה, כמו הפטור של היורש עצמו על דירה יחידה, והחישוב הלינארי המיטיב שבו השבח עד 1.1.2014 פטור.
אחרי שהירושה נרשמה, זו מכירה ורכישה לכל דבר. האחים שמוכרים מבקשים פטור ממס שבח לפי אותם תנאים, והאח שקונה משלם מס רכישה על החלקים שקנה, לפי המדרגות שחלות עליו. לפי סעיף 110 לחוק הירושה, חלוקת עיזבון לפני הרישום, כשאיש לא משלם מכספו הפרטי, אינה נחשבת בדרך כלל מכירה, ולכן הבחירה בין שתי הדרכים יכולה לחסוך מס רכישה. זו החלטה שמקבלים לפני הרישום. מכירת דירה שהתקבלה בירושה שאינה פטורה חייבת בחישוב הרגיל, ובו 25% על השבח שמיוחס לתקופה שאחרי 1.1.2014.
תושב חוץ זכאי לפטורים של דירת מגורים רק כשהוא מציג אישור מרשות המס במדינת התושבות שאין לו שם דירת מגורים, כפי שקובע סעיף 49א לחוק מיסוי מקרקעין. רשות המסים פרסמה בדצמבר 2021 החלטת מיסוי שעסקה בתושב חוץ שמכר דירה שהתקבלה בירושה. מקור: ביזפורטל. הנקודה המעשית היא להתחיל מוקדם באיסוף האישור, ולתת ייפוי כוח לעורך דין בישראל כדי שהמכירה תתקדם בלי נסיעות. הזכאות נבחנת לכל יורש בנפרד, כך שכששני אחים יורשים בחלקים שווים, כל אחד מהם מוכר 50% מהדירה ונבדק לפי מצבו.
על פי סעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין, המוכר מגיש הצהרה על המכירה בתוך 30 יום מיום המכירה, והקונה מגיש הצהרה משלו באותו פרק זמן. ההצהרה מוגשת באופן מקוון, ובה מבקשים גם את הפטור ומצרפים את המסמכים. איחור עלול לגרור קנס ולעכב את האישורים שנדרשים לרישום בטאבו, ולכן כדאי להכין את ההצהרה עוד לפני החתימה ולא אחריה. גם במכירה פטורה, שבה המס לתשלום הוא ₪0, ההצהרה חובה.
צריך צו ירושה או צו קיום צוואה, כי הוא קובע מי היורשים ובאילו חלקים, ובלעדיו אין מי שרשאי לחתום על המכירה. את רישום הירושה בטאבו אפשר לעיתים לבצע ברצף אחד עם העברת הבעלות לקונה, ולא כשלב נפרד. על פי תקנות הירושה, אגרת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה עומדת ב-2026 על ₪597. כדאי לבדוק את הנסח מוקדם, כי פערי רישום ישנים מתגלים בשלב הזה.
היטל השבחה הוא תשלום לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, נפרד ממס שבח, והוא חל כשתוכנית שאושרה העלתה את שווי הדירה. במכירה מבקשים מהוועדה המקומית אישור, שנדרש ממילא לרישום בטאבו, ובו מתברר אם יש חוב. על פי חוק התכנון והבנייה יש מקרים שבהם ההיטל נדחה או פטור, ולכן בודקים מול הוועדה לפני החתימה, ולא מגלים את החוב מול הקונה. על פי התוספת השלישית לחוק, ההיטל הוא 50% מעליית השווי שנבעה מהתוכנית, ולכן היטל השבחה על דירה בירושה יכול להיות סכום משמעותי.
כן. הפטור לדירת מגורים חל עד תקרת שווי, והחלק משווי הדירה שמעליה חייב במס. לפי נתוני ביזפורטל, התקרה עומדת על ₪5,008,000 בקירוב. ברוב דירות הירושה התקרה לא רלוונטית, אבל בדירה יקרה במרכז הארץ או בדירה גדולה כדאי לחשב מראש כמה מהשבח עשוי להיות חייב, ולשלב את החישוב הזה בהחלטה על המחיר ועל מבנה העסקה. על החלק שמעל התקרה חלים כללי החישוב הרגילים, ובהם שיעור של 25% על השבח שאחרי 1.1.2014.
שלחו לנו את מה שיש בידיכם: הצו, הנסח ומה שידוע על נכסי המוריש. נחזור עם הערכה של המסלול המתאים ומה צפוי בכל אחת מהאפשרויות.
מכירה של דירת הורים היא גם החלטה כלכלית וגם רגע משפחתי. כשהמס ידוע מראש והסדר מתוכנן, האחים יכולים להתמקד במה שחשוב באמת, וההחלטה מתקבלת בלי לחץ של שומה פתוחה או מועד דיווח שעבר. במשרד שלנו הבדיקה הזו נעשית בתחילת הדרך, כך שכל יורש יודע מה יקבל לפני שהדירה מוצעת למכירה.

מה שנשאר אחרי עסקה כזו הוא בדרך כלל לא המספרים אלא התחושה שהדברים נעשו כמו שצריך: שכל אח קיבל את חלקו, שהדיווח הוגש בזמן, ושאף אחד לא גילה שנה אחרי המכירה שומה שלא ציפה לה. זה מה שמכוון אליו כל שלב במדריך הזה, מבדיקת הנכסים של המוריש ועד העברת הבעלות לקונה.
המס אינו נגבה על הירושה עצמה, אלא רק במכירה, ושם הוא תלוי בעיקר במוריש. מי שבודק את התנאים מראש יכול לקבל פטור מלא גם כשיש לו דירה משלו.
לא בטוחים איזה מסלול חל עליכם? השאלון בפרק 10 מכוון לצעד הבא לפי המצב שלכם.
השורה התחתונה: בודקים קודם, מוכרים אחר כך. יצירת קשר עם המשרד אפשרית בכל שלב, גם אם כבר יש קונה בדרך.
המידע במדריך כללי ומבוסס על חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, וחוק הירושה, התשכ"ה-1965, ואינו מחליף בדיקה של הנתונים במקרה הספציפי. לליווי מלא בתחום ראו גם את עמוד עורך דין מיסוי מקרקעין.
פגישת ייעוץ ראשונית, נשמע את המקרה ונציג את האפשרויות.