צוואה הדדית
בין בני זוג

צוואת יחיד היא הצהרת רצון של אדם אחד לגבי רכושו. צוואה הדדית היא צוואה משותפת של שני בני זוג, בה כל אחד מצווה את רכושו לבן/בת הזוג, ולאחר מותם של שניהם, הרכוש עובר לילדים או ליורשים אחרים. צוואה הדדית מקנה לבני הזוג ביטחון הדדי שלא יפגעו בהסכמה.

כן, אך בתנאים מגוונים. כאשר שני בני הזוג בחיים, ניתן לבטל את הצוואה במשותף בכל עת. כאשר אחד מבני הזוג נפטר, ביטול חד-צדדי על ידי הנותר אפשרי רק בכפוף לוויתור על הרכוש שהורש מהראשון, או לפי תנאים מיוחדים שנקבעו בצוואה.

ההגבלות בסעיף 8א לחוק הירושה מגבילות שינוי חד-צדדי, אלא אם נקבע אחרת בצוואה. הצוואה ההדדית בעצם נועדה למנוע שינויים כאלה, ולכן הבחירה בה דורשת מודעות להשלכות. אפשר לכלול בצוואה הוראה מפורשת המתירה שינוי לאחר פטירה, אך זה צריך להיעשות מראש.

החוק מאפשר מספר צורות חתימה לצוואה: בפני שני עדים, בכתב יד מלא, בפני נוטריון או בפני שופט. צוואה הדדית בפני שני עדים בכתב מלא היא הצורה הנפוצה והפשוטה ביותר, ואינה מחייבת נוטריון.

עד חייב להיות בגיר (מעל 18), כשיר משפטית, ולא יורש לפי הצוואה או בן זוגו של יורש. עורך הדין שמנסח את הצוואה אינו יכול להיות עד אם יש לו אינטרס בעיזבון, אך יכול לשמש כעד נוטריוני.

מומלץ לבדוק את הצוואה כל מספר שנים, ובמיוחד לאחר אירועים משמעותיים: לידת ילד או נכד, נישואי ילדים, פטירה במשפחה, שינוי משמעותי ברכוש (קניית או מכירת נדל"ן), או שינוי בחקיקה הרלוונטית.