היורשים לא מסכימים
אחד רוצה למכור את הדירה, אחר רוצה לגור בה, ושלישי לא עונה. מנהל אחד מקבל החלטות ענייניות ומדווח לכולם.
כשהעיזבון נתקע, בגלל מחלוקת בין היורשים, יורש בחוץ לארץ או חובות, מנהל עיזבון מחזיר אותו למסלול. המדריך מסביר מתי ממנים מנהל, איך מגישים בקשה לרשם לענייני ירושה, מה זה עולה ומה חובותיו עד החלוקה.
אחרי פטירה של הורה או בן משפחה, רוב המשפחות מסתדרות לבד. מוציאים צו ירושה או צו קיום צוואה, מחלקים את מה שיש, ורושמים את הדירה על שם היורשים. אבל יש עיזבונות שנתקעים. אח שלא מסכים למכור את הדירה, יורש שגר בחוץ לארץ ולא זמין, חובות שלא ברור מי משלם, או נכסים שאיש לא יודע בדיוק מה הם.
במצבים כאלה החוק נותן פתרון מסודר, מינוי של מנהל לעיזבון. המדריך הזה מסביר מה תפקידו, מתי כדאי למנות אותו, מי יכול לשמש בתפקיד, איך מגישים את הבקשה למינוי, כמה זה עולה, ומה החובות שהמנהל חייב בהן עד שהעיזבון מחולק. בהמשך תמצאו גם טבלת עלויות, ציר זמן של התפקיד ושאלון קצר שעוזר להבין אם העיזבון שלכם צריך מנהל.
עו"ד נתן כהן מלווה משפחות בצוואות, בצווי ירושה ובניהול עזבונות, מהבקשה הראשונה ועד רישום הנכסים על שם היורשים. הליווי ניתן בכל הארץ, עם הגעה לבית הלקוח, וליווי מלא מרחוק ליורשים שגרים בחוץ לארץ.

מנהל עיזבון הוא מי שממונה בצו לנהל את רכושו של הנפטר: לאסוף את הנכסים, לשלם את החובות ולחלק את מה שנשאר בין היורשים לפי הצו.
סעיף 82 לחוק הירושה מגדיר את התפקיד בארבע פעולות: לכנס את נכסי העיזבון, לנהל אותו, לסלק את חובותיו ולחלק את היתרה בין הזוכים, לפי צו הירושה או צו קיום הצוואה. בפועל זה אומר לאתר חשבונות בנק, קופות גמל ופוליסות, לטפל בדירה, לשלם לרשויות ולנושים, ולהביא את העיזבון למצב שבו אפשר לחלק אותו. את הנוסח המלא של החוק אפשר לקרוא בחוק הירושה בנבו.
חשוב להבין מה מנהל העיזבון אינו. הוא לא מחליט מי יורש ומה כל אחד מקבל. את זה קובעים צו הירושה, לפי החוק, או צו קיום הצוואה, לפי מה שכתב המוריש. התפקיד שלו הוא ביצוע: לקחת את מה שנקבע ולהפוך אותו למציאות, בסדר ובשקיפות, כשכל פעולה מתועדת ומדווחת ליורשים.
לכן המינוי אינו צעד נגד מישהו מהמשפחה. ברוב המקרים הוא דווקא מוריד מתח, כי מישהו אחד אחראי, יש לוח זמנים, ויש חובת דיווח. מי שרוצה לקרוא על המושג עצמו ועל ההיסטוריה שלו ימצא סקירה בערך מנהל עיזבון בוויקיפדיה. כאן נתמקד במה שמשפחה צריכה לדעת בפועל.
ממנים מנהל לעיזבון כשהיורשים לא יכולים לנהל או לחלק את העיזבון בעצמם, ולא בכל ירושה. הרשם או בית המשפט ממנים רק כשיש צורך ממשי.
ברוב המשפחות אין בכלל צורך במנהל. כשהיורשים מסכימים ביניהם, הם מוציאים צו, פותחים את החשבונות, חותמים על הסכם חלוקה ורושמים את הנכסים. מינוי של מנהל נכנס לתמונה כשמשהו בשרשרת הזו נתקע. אלה המצבים הנפוצים:
אחד רוצה למכור את הדירה, אחר רוצה לגור בה, ושלישי לא עונה. מנהל אחד מקבל החלטות ענייניות ומדווח לכולם.
יורש שאינו זמין לחתום ולטפל, ומשפחה שלא רוצה שכל פעולה תחכה לייפוי כוח מעבר לים.
הלוואות, משכנתה או חובות לרשויות. צריך לברר מה החובות ולשלם אותם לפני שמחלקים, ומישהו צריך לעשות את זה.
כמה חשבונות, קופות גמל, מניות או נכס שלא נרשם. המנהל מאתר, מרכז ומציג ליורשים תמונה מלאה.
כשהצוואה ממנה מבצע או מנהל, הרשם או בית המשפט ממנים אותו, אלא אם הוא לא מעוניין או שיש טעם מיוחד שלא.
כשאחד היורשים קטין, החלוקה דורשת זהירות ופיקוח, ומנהל מסודר שומר על החלק שלו עד שיוכל לקבל אותו.
גם כשאחד המצבים האלה קיים, המינוי אינו אוטומטי. על פי כל זכות, הערכאה ממנה מנהל רק כשיש בכך צורך אמיתי, ולא רק משום שכל היורשים ביקשו או משום שהמוריש כתב שם בצוואה. לכן הבקשה צריכה להסביר בתצהיר למה דווקא העיזבון הזה צריך מנהל, ומה ייתקע בלעדיו.
עוד נקודה שמשפחות רבות לא יודעות: אפשר לבקש מינוי כבר בשלב מוקדם, יחד עם הבקשה לצו או אפילו לפניה, כשיש צורך דחוף לשמור על נכס. נרחיב על זה בפרק על מנהל זמני וקבוע.
שיחה קצרה מספיקה כדי להבין אם צריך מנהל לעיזבון, או שאפשר לסיים את העניין בהסכמה ובלי מינוי בכלל.
לפי סעיף 79 לחוק הירושה, מנהל העיזבון יכול להיות אדם פרטי, תאגיד או האפוטרופוס הכללי. גם יורש יכול להתמנות, אם הוא מסכים לתפקיד.
החוק מציב תנאי אחד בסיסי: לא ממנים מנהל בלי הסכמתו. סעיף 80 קובע שמנהל העיזבון ימונה רק אחרי שהודיע לבית המשפט או לרשם שהוא מסכים לקבל את התפקיד. לכן אחד המסמכים בבקשה הוא הסכמה חתומה של המנהל המוצע.
בפועל יש שלוש אפשרויות עיקריות. הראשונה היא אחד היורשים, וזה מתאים כשיש במשפחה מי שזמין, מסודר, וששאר היורשים סומכים עליו. השנייה היא עורך דין או רואה חשבון, וזה מתאים כשיש מחלוקת, כשהעיזבון מורכב, או כשאף יורש לא רוצה להיות זה שהאחרים יבקרו. השלישית היא האפוטרופוס הכללי, אבל על פי כל זכות, ברוב המקרים הוא אינו מתמנה לתפקיד.
מנהל עזבון שהוא יורש חוסך עלות, אבל לא תמיד חוסך מתח. הוא מקבל החלטות שנוגעות לכסף של האחים שלו, ובמשפחה שיש בה מחלוקת זה עלול להחריף אותה. מנהל חיצוני ומקצועי עולה כסף, אבל נותן לכל היורשים כתובת אחת ניטרלית שמחויבת לדווח לכולם באותה מידה.
ומה אם המוריש בחר מנהל בצוואה? סעיף 81 קובע שאם המוריש קבע בצוואתו מי יבצע אותה או ינהל את העיזבון, הרשם או בית המשפט ימנו אותו, אלא אם הוא לא מעוניין או שיש טעמים מיוחדים שלא למנותו. זו אחת הסיבות שכדאי לחשוב על זה כבר בשלב עריכת הצוואה. מי שעורך עכשיו צוואה הדדית בין בני זוג יכול לקבוע בה גם מי ינהל את העיזבון ביום שיגיע.
כשכל היורשים מסכימים על המינוי ועל זהות המנהל, מגישים לרשם לענייני ירושה. כשאין הסכמה, הבקשה עוברת לבית המשפט לענייני משפחה.
סעיף 78 לחוק הירושה נותן את סמכות המינוי לבית המשפט, לפי בקשה של מי שיש לו עניין בעיזבון. אותו סעיף מוסיף שאם כל הנוגעים בדבר הסכימו, אפשר להגיש את הבקשה לרשם לענייני ירושה, והרשם רשאי למנות מנהל בצו. זה המסלול המהיר והפשוט יותר, ולכן כדאי להגיע אליו בהסכמה כשרק אפשר.
| נושא | רשם לענייני ירושה | בית המשפט לענייני משפחה |
|---|---|---|
| מתי | כל היורשים או הזוכים מסכימים | אין הסכמה, או שיש התנגדות |
| מי מגיש | יורש, זוכה לפי צוואה או בעל עניין | כל מי שיש לו עניין בעיזבון |
| מסמך מרכזי | הסכמות חתומות של היורשים ושל המנהל | בקשה מנומקת לבית המשפט |
| איך מגישים | מקוון, בדואר או בקבלת קהל | לפי מקום מושבו של המנוח |
| אגרת הבקשה ב-2026 | ₪597, או ₪507 בהגשה מקוונת | לפי תקנות בתי המשפט |
מקור: חוק הירושה, תשכ"ה-1965, סעיף 78; תקנות הירושה (אגרות הרשם לעניני ירושה), תשנ"ח-1998, בנוסח המעודכן לשנת 2026; כל זכות, בקשה למינוי מנהל עיזבון.
המסלול שבו אנחנו עוסקים במשרד הוא המסלול המוסכם. במקרים רבים שנראים בהתחלה כמו מחלוקת, שיחה מסודרת עם כל היורשים, עם הסבר מה המנהל יעשה, כמה זה יעלה ומה כל אחד ירוויח מזה, מספיקה כדי להגיע להסכמה ולהגיש לרשם. זה חוסך זמן, כסף ובעיקר עוד סבב של מתח במשפחה.
הבקשה למינוי מוגשת כבקשה נפרדת. אפשר להגיש אותה במקביל לבקשה לצו ירושה או לבקשה לצו קיום צוואה, או אחרי שהצו כבר ניתן. כשיש צורך דחוף, אפשר לבקש מינוי זמני עוד לפני שניתן צו.
הבקשה כוללת טופס, תצהיר מאומת שמסביר למה צריך מנהל, הסכמות חתומות ואישור על תשלום האגרות. מגישים לרשם, רצוי באופן מקוון.
על פי כל זכות, אלה המסמכים שמצרפים לבקשה המוגשת לרשם: טופס הבקשה; תצהיר שנערך ואומת בידי עורך דין, ובו הנימוקים למינוי; אישור על תשלום האגרות; ייפוי כוח, כשהבקשה מוגשת בידי עורך דין; הסכמה חתומה של המנהל המוצע, עם פרטיו ופרטי המנוח; והסכמה חתומה של כל היורשים לפי הדין או של כל הזוכים לפי הצוואה. כשהמינוי הוא לפי הוראה בצוואה עצמה, אין צורך בהסכמת היורשים.
מי היורשים, יש צוואה או לא, האם כבר ניתן צו, ומה בדיוק תקוע בעיזבון.
פגישה ראשונההסכמה על זהות המנהל, והחתמת כל היורשים ושל המנהל המוצע על מסמכי ההסכמה.
לפני ההגשהתצהיר מנומק שמאומת בידי עורך דין, ותשלום שתי האגרות של הרשם.
יום ההגשההבקשה נבדקת, לעיתים מתבקשים מסמכים נוספים, והרשם ממנה מנהל זמני או קבוע, או דוחה.
אחרי ההגשהשימו לב לתצהיר. זה המסמך שקובע אם הבקשה תתקבל, כי הוא צריך לשכנע שיש צורך ממשי במינוי. תצהיר כללי שאומר רק "היורשים מבקשים" לא מספיק. תצהיר טוב מתאר את העיזבון, את מה שנתקע, ואת מה שהמנהל יעשה כדי לשחרר את זה.

את הבקשה אפשר להגיש באופן מקוון, בדואר או בקבלת קהל של הרשם. ההגשה המקוונת מומלצת, גם כי היא חוסכת הגעה וגם כי האגרה בה נמוכה ב-15%. במשרד שלנו מכינים את התיק כולו: מנסחים את התצהיר, מחתימים את היורשים, כולל יורשים שגרים בחוץ לארץ, ומגישים בשמכם.
יש שני סוגי עלויות: אגרות לרשם בעת ההגשה, ושכר המנהל עצמו לאורך הדרך. השכר משולם מכספי העיזבון ומוגבל בתקנות לאחוזים משוויו.
האגרה הראשונה היא אגרת בקשה למינוי מנהל עיזבון. לפי תקנות הירושה (אגרות הרשם לעניני ירושה), בנוסח המעודכן לשנת 2026, היא עומדת על ₪597. בהגשה מקוונת משלמים 85% מהסכום, כלומר ₪507. לצידה משלמים אגרה שנייה בשם "תשלומי מנהל עיזבון", שאת סכומה רואים במערכת התשלומים של הרשם בזמן ההגשה.
שכר טרחה מנהל עיזבון הוא הרכיב הגדול יותר. סעיף 91 לחוק הירושה קובע שבית המשפט רשאי לפסוק למנהל שכר לפי כללים שקבע שר המשפטים בתקנות. על פי כל זכות, השכר לא יעלה על 3% משווי העיזבון, ובמקרים מיוחדים בית המשפט רשאי להעלות אותו עד 4%. השכר משולם מהעיזבון עצמו, ולא מהכיס של יורש מסוים.
כשבודקים שכר טרחה מנהל עיזבון, חשוב לזכור ש-3% היא תקרה, לא מחיר. בפסיקה, שכר בשיעור 3% או 4% נחשב חריג ואינו ברירת מחדל, וככל שהעיזבון גדול יותר האחוז נוטה לרדת. על פי דיווח בביזפורטל, בעיזבון בשווי של כ-43 מיליון נפסקו למנהל ₪360,873 בתוספת מע"מ, הרבה פחות מ-3% מהשווי.
דוגמה במספרים. עיזבון שכולו דירה בשווי ₪2,400,000. התקרה של 3% היא ₪72,000. אם נקבע שכר של 1.5%, מדובר ב-₪36,000. ההבדל בין הסכומים תלוי בעבודה שהעיזבון דורש: עיזבון של דירה אחת שנמכרת בהסכמה דורש פחות עבודה מעיזבון עם כמה נכסים, חובות ויורשים בכמה מדינות.

לצד האגרות ושכר המנהל יש הוצאות שאינן קשורות למינוי עצמו: אגרת הבקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, שומת מקרקעין כשבית המשפט מורה עליה, ומסים במכירת דירה. כדי להשוות הצעות נכון, כדאי לבקש פירוט כתוב של כל רכיב, ולשאול על כל אחד אם הוא כלול או משולם בנפרד. מי שבודק גם את עלות הצוואה עצמה ימצא את הפירוט במדריך כמה עולה לערוך צוואה.
עם פרטי העיזבון אפשר לקבל הערכה כתובה: אגרות, שכר ומה כלול, עוד לפני שמגישים משהו.
מנהל העיזבון חייב להגיש פרטה תוך 60 יום, לנהל חשבונות, לדווח ליורשים לפחות פעם בשנה, ולשאת באחריות לנזק שגרם בהפרת חובותיו.
החוק לא משאיר את המנהל בלי פיקוח. הוא מטיל עליו סדרה של חובות עם מועדים ברורים, וכל יורש יכול לבדוק שהן מתקיימות. זה מה שהופך את המינוי לכלי שמרגיע משפחות, ולא להיפך.
רשימה של כל הנכסים והחובות, מאומתת בתצהיר, שנמסרת ליורשים בהקדם ולא יאוחר מ-60 יום מהמינוי (סעיף 84).
עד 60 יוםנכס או חוב שהתגלו אחר כך מדווחים בתוספת לפרטה, תוך 14 יום מהגילוי.
14 יום מגילויבית המשפט רשאי להורות על שומת נכסי העיזבון, ולקבוע מתי ובידי מי (סעיף 85).
לפי הוראהניהול חשבונות בכל ענייני העיזבון, דיווח ליורשים לפחות פעם בשנה, ומידע לפי דרישתם (סעיף 86).
כל שנהעל פי כל זכות, את הפרטה מגישים גם לאפוטרופוס הכללי, ובמקרים מסוימים, למשל כשיש יורש נעדר או קטין שיש לו אפוטרופוס שאינו הורה, המנהל מגיש לו גם את הדוחות לבדיקה. תיקון לחוק משנת 2023 צמצם את הפיקוח הזה, אבל חובות הדיווח ליורשים נשארו במלואן.
שתי הגנות נוספות שומרות על היורשים. הראשונה היא ערובה: סעיף 89 מאפשר לבית המשפט לדרוש מהמנהל לשעבד נכסים או לתת ערובה אחרת להבטחת התפקיד, והערובה ניתנת לזכות היורשים. השנייה היא אחריות אישית: לפי סעיף 88, המנהל אחראי לנזק שגרם בהפרת חובתו, אלא אם בית המשפט פטר אותו מטעמי תום לב.
ומה קורה כשהמנהל לא ממלא את תפקידו? סעיף 92 מאפשר לבית המשפט לפטר מנהל שאינו ממלא את תפקידו כראוי, וגם המנהל עצמו רשאי להתפטר בהודעה בכתב, באישור בית המשפט. המשרה פוקעת כשבית המשפט מאשר שהתפקיד הסתיים.
מנהל זמני ממונה כדי לשמור על העיזבון בשלב מוקדם, לפעמים עוד לפני הצו. מנהל קבוע ממונה לניהול המלא, ומינויו תקף בדרך כלל לשנתיים.
סעיף 77 לחוק הירושה מאפשר לבית המשפט, בכל עת אחרי הפטירה וכל עוד לא מונה מנהל לעיזבון, לנקוט צעדים לשמירת העיזבון, ובהם מינוי מנהל עיזבון זמני. זה הכלי למצבים דחופים: דירה שעומדת ריקה ומידרדרת, עסק שצריך מישהו שיחתום, או חשש שנכסים ייעלמו עד שהצו יינתן.
מנהל העיזבון הקבוע ממונה לניהול המלא, מהפרטה ועד החלוקה. על פי כל זכות, מינוי קבוע תקף לשנתיים אלא אם נקבע אחרת, ובית המשפט רשאי להאריך אותו לבקשת המנהל. עיזבון פשוט מסתיים בדרך כלל בתוך התקופה הזו. עיזבון עם נכסים בכמה מדינות או עם חובות מורכבים עשוי לדרוש הארכה.
הבחירה בין השניים אינה בהכרח "או". במקרים רבים מתחילים במנהל זמני שמייצב את המצב, ואחר כך ממנים מנהל קבוע, לפעמים אותו אדם, להמשך הדרך. מה שחשוב הוא לפעול מוקדם. עיזבון שנשאר בלי טיפול שנה או שנתיים נשחק: חשבונות נצברים, נכסים מתבלים, והקשר בין היורשים הולך ומתרחק.
דירה היא הנכס שבגללו רוב העזבונות נתקעים. מנהל העיזבון יכול לטפל בה, אבל מכירה עשויה לדרוש אישור, ותמיד מחייבת דיווח ליורשים.
כשהיורשים מסכימים מה לעשות בדירה, הדרך הפשוטה היא הסכם חלוקת עיזבון בין היורשים, בלי מנהל בכלל. כשהם לא מסכימים, למשל כשיורש מסרב למכור והאחרים רוצים, מנהל העיזבון הוא מי שמנהל את הנכס בינתיים, גובה שכר דירה אם הדירה מושכרת, משלם את ההוצאות, ופועל לפי צו המינוי ולפי הוראות בית המשפט. פעולות מסוימות, ובהן מכירה, עשויות לחייב אישור של בית המשפט, לפי צו המינוי והנסיבות. הפירוט על המצב שבו יורש מסרב למכור דירה נמצא במדריך הירושה שלנו.
אחרי שהדירה נמכרת או מחולקת, יש עוד שני צעדים שמשפחות שוכחות. הראשון הוא המס: מכירת דירה שהתקבלה בירושה מחייבת דיווח לרשות המסים, ולעיתים יש פטור. הפירוט במדריך על מס שבח על דירה שהתקבלה בירושה. השני הוא הרישום: דירה שנשארת במשפחה צריכה להירשם על שם היורשים, וזה תהליך נפרד, שמוסבר במדריך על רישום בית בטאבו על שם היורשים.
יורשים שגרים בחוץ לארץ הם אחת הסיבות הנפוצות למינוי מנהל. כל פעולה בעיזבון שדורשת חתימה של כל היורשים הופכת לפרויקט של שבועות כשאחד מהם בניו יורק ואחר בפריז. מנהל עזבון אחד בארץ פותר את זה: היורשים חותמים פעם אחת על ההסכמה למינוי, ומשם הם מקבלים דיווחים ולא נדרשים לכל חתימה. עו"ד נתן כהן מלווה יורשים ותושבי חוץ בעברית ובאנגלית, עם ליווי מלא מרחוק.

המטרה של כל התהליך היא הרגע הזה: עיזבון שנסגר, משפחה שלא נשארת עם חשבונות פתוחים, וכל יורש שיודע בדיוק מה קיבל ולמה. מנהל טוב לא רק מחלק כסף. הוא מסיים את הפרק בצורה שמאפשרת למשפחה להמשיך הלאה.
רוב הבעיות במינוי לא נובעות מהחוק עצמו, אלא מתזמון מאוחר מדי, מבחירה לא נכונה של המנהל ומתצהיר שלא מסביר למה המינוי באמת נחוץ.
עיזבון תקוע לא משתחרר מעצמו. בינתיים מצטברים חובות, ארנונה וריבית, והנכסים מאבדים מערכם.
"היורשים מבקשים מנהל" אינו נימוק. התצהיר צריך להראות צורך ממשי, אחרת הבקשה עלולה להידחות.
מנהל שהאחים לא סומכים עליו מוסיף מתח. במשפחה שיש בה מחלוקת, מנהל ניטרלי חוסך יותר ממה שהוא עולה.
מנהל שלא הגיש פרטה בתוך 60 יום או לא דיווח פעם בשנה חושף את עצמו לאחריות ואת המינוי שלו לביקורת.
המשותף לכל הטעויות האלה הוא שהן קורות לפני ההגשה או מיד אחריה. בקשה שמוכנה נכון, עם תצהיר מנומק, הסכמות מלאות ומנהל שכל היורשים מקבלים, עוברת מהר יותר ומובילה לניהול שקט יותר. זה החלק שבו ליווי מקצועי משנה את התוצאה.
עוברים יחד על העיזבון, על היורשים ועל המסמכים, ובונים בקשה שמסבירה למה המינוי נחוץ ומי הכי מתאים לו.
בחרו את התיאור הקרוב ביותר למצב במשפחה שלכם, וקבלו הערכה ראשונית אם העיזבון שלכם צריך מנהל, ומה הצעד הבא שמומלץ לכם לעשות.
מה המצב בעיזבון?
בחרו את התיאור הקרוב ביותר וקבלו הערכה
בחרו אחת מהאפשרויות למעלה כדי לראות את ההערכה.
כשכולם מסכימים, צו ירושה או צו קיום צוואה והסכם חלוקה מספיקים בדרך כלל, וחוסכים את שכר המנהל.
מנהל מקצועי שכל היורשים מסכימים עליו מאפשר להגיש לרשם, לנהל את הדירה ולהתקדם בלי שכל החלטה תהפוך לוויכוח.
היורשים בחוץ לארץ חותמים פעם אחת על ההסכמה, ומשם מקבלים דיווחים במקום לחתום על כל פעולה.
כשיש חובות או נכסים לא ידועים, מנהל העיזבון מאתר ומציג פרטה מלאה. שיחה קצרה מספיקה כדי לדעת מאיפה להתחיל.
השאלון נותן כיוון, לא החלטה. בכל אחד מהמצבים, מה שקובע בסוף הוא שלושה פרטים: מי היורשים, מה יש בעיזבון, ומה בדיוק נתקע. עם הפרטים האלה עו"ד נתן כהן נותן תשובה ברורה כבר בשיחה הראשונה, כולל הערכה של העלות, וליורשים שגרים בחוץ לארץ גם מרחוק.
ריכזנו כאן את השאלות שמשפחות שואלות הכי הרבה על המינוי, על העלות ועל השכר, על התפקיד עצמו ועל מה שקורה כשמשהו בדרך משתבש.
על פי סעיף 82 לחוק הירושה, מנהל עיזבון הוא מי שממונה לכנס את נכסי הנפטר, לנהל אותם, לסלק את החובות ולחלק את היתרה בין היורשים לפי הצו. הוא לא קובע מי יורש, אלא מבצע את מה שנקבע. המנהל מקבל שכר מהעיזבון, שמוגבל ל-3% משוויו, ורק במקרים מיוחדים עד 4%, וחייב לדווח ליורשים לפחות פעם בשנה. במשפחה שמסכימה על הכל, ברוב המקרים אין צורך במינוי כזה בכלל.
על פי תקנות הירושה (אגרות הרשם לעניני ירושה) בנוסח 2026, אגרת בקשה למינוי מנהל עיזבון היא ₪597, ובהגשה מקוונת 85% מהסכום, כלומר ₪507. לצידה משלמים אגרה נוספת בשם תשלומי מנהל עיזבון. לאגרות מתווסף שכר טרחת עורך הדין שמכין את הבקשה ואת התצהיר, ובהמשך שכר המנהל עצמו, שמשולם מכספי העיזבון ולא מכיסו של יורש. כדאי לבקש מראש הצעה כתובה שמפרטת כל רכיב בנפרד.
על פי כל זכות, שכר טרחה מנהל עיזבון לא יעלה על 3% משווי העיזבון, ובמקרים מיוחדים בית המשפט רשאי להעלות אותו עד 4%. בפועל השכר נמוך יותר ברוב המקרים. בפסיקה נקבע ש-3% או 4% הם חריג, ובעיזבון בשווי של כ-43 מיליון נפסקו ₪360,873 ומע"מ. בעיזבון של דירה בשווי ₪2,400,000, התקרה היא ₪72,000. השכר משולם מכספי העיזבון, ולא מכיסו של יורש מסוים, ובית המשפט הוא שקובע אותו.
כן. על פי סעיף 79 לחוק הירושה, מנהל העיזבון יכול להיות יחיד, תאגיד או האפוטרופוס הכללי, וזה כולל את אחד היורשים, בתנאי שהסכים לתפקיד בכתב. מינוי של יורש חוסך את רוב השכר, שמגיע עד 3% מהעיזבון, אבל כשיש מחלוקת בין האחים, מנהל ניטרלי מקצועי מונע לעיתים קרובות סכסוך נוסף ומקל על ההסכמה של כולם. ההחלטה תלויה בעיקר במידת האמון בין היורשים.
על פי סעיף 78 לחוק הירושה, כשכל היורשים מסכימים מגישים לרשם לענייני ירושה, באופן מקוון, בדואר או בקבלת קהל. כשאין הסכמה, הבקשה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה לפי מקום מושבו של המנוח. ההגשה המקוונת לרשם היא המסלול הזול והמהיר יותר, והאגרה בה עומדת על ₪507, לעומת ₪597 בהגשה רגילה, נכון לשנת 2026. בכל אחד מהמסלולים מצרפים תצהיר שמסביר למה המינוי נחוץ.
על פי סעיף 77 לחוק הירושה, מנהל זמני ממונה כדי לשמור על העיזבון בשלב מוקדם, לפעמים עוד לפני שניתן צו. מנהל קבוע ממונה לניהול המלא, מהפרטה ועד החלוקה, ועל פי כל זכות מינויו תקף לשנתיים אלא אם נקבע אחרת, עם אפשרות להארכה. בשני המקרים השכר מוגבל באותה תקרה של 3% משווי העיזבון. מה שקובע את הבחירה הוא עד כמה דחוף לשמור על הנכסים.
על פי סעיף 84 לחוק הירושה, פרטת עיזבון היא רשימה של כל נכסי העיזבון וחובותיו, מאומתת בתצהיר, שהמנהל מוסר ליורשים לא יאוחר מ-60 יום מהמינוי. נכס או חוב שמתגלה אחר כך מדווח בתוספת לפרטה תוך 14 יום. הפרטה משמשת גם בסיס לחישוב השכר, שמוגבל ל-3% משווי העיזבון, ולכן היא המסמך החשוב ביותר בשלב הראשון. נכס שלא נכלל בה עלול להתגלות מאוחר מדי.
על פי סעיף 82 לחוק הירושה, תפקידו לנהל את העיזבון ולחלק אותו, וזה יכול לכלול טיפול בדירה ומכירתה. עם זאת, פעולות מסוימות, ובהן מכירה, עשויות לחייב אישור של בית המשפט לפי צו המינוי והנסיבות, ותמיד מחייבות דיווח ליורשים. אחרי המכירה יש לדווח לרשות המסים, ושכר המנהל על הטיפול כולו נשאר בתוך התקרה של 3% משווי העיזבון. כדאי לתאם את המכירה עם כל היורשים מראש.
על פי סעיף 92 לחוק הירושה, בית המשפט רשאי לפטר מנהל שאינו ממלא את תפקידו כראוי, ולפי סעיף 88 המנהל אחראי לנזק שגרם בהפרת חובתו. יורש שלא קיבל פרטה בתוך 60 יום או דין וחשבון שנתי יכול לפנות לבית המשפט. כשבית המשפט דרש ערובה לפי סעיף 89, היורשים רשאים לממש אותה, ובית המשפט גם רשאי להפחית את השכר, שתקרתו 3% משווי העיזבון.
לא. על פי כל זכות, מנהל לעיזבון ממונה כשהיורשים אינם יכולים לנהל או לחלק את העיזבון בעצמם, והערכאה ממנה אותו רק כשיש צורך ממשי. ברוב המשפחות מספיקים צו ירושה או צו קיום צוואה, באגרה של ₪507 בהגשה מקוונת, והסכם חלוקה בין היורשים. מנהל נדרש בעיקר כשיש מחלוקת, יורש בחוץ לארץ, חובות או נכסים לא ידועים. בכל אחד מהמצבים האלה כדאי לבדוק קודם אם אפשר להגיע להסכמה.
מנהל עיזבון הוא הפתרון לעיזבון שנתקע, לא לכל ירושה. כשממנים אותו נכון, בהסכמה ועם בקשה מנומקת, הוא מחזיר את העיזבון למסלול ומרגיע את המשפחה.
השורה התחתונה: מתחילים מוקדם ומגיעים להסכמה כשאפשר. יצירת קשר עם המשרד מאפשרת לבדוק את העיזבון שלכם ולקבל תשובה ברורה על הצעד הבא.
עיזבון הוא לא רק רכוש. הוא גם הקשר בין האחים, הבית של ההורים, והדרך שבה המשפחה נפרדת. לכן ההחלטה אם למנות מנהל, ומי יהיה, שווה מחשבה ולא רק טופס. כשהיא מתקבלת נכון, היא חוסכת שנים של המתנה וסכסוך.
המידע במדריך כללי ומבוסס על חוק הירושה, תשכ"ה-1965, על תקנות הירושה (אגרות הרשם לעניני ירושה), תשנ"ח-1998, בנוסח המעודכן לשנת 2026, על כל זכות ועל דיווח בביזפורטל, ואינו מחליף ייעוץ משפטי בעיזבון הספציפי. לליווי מלא בצוואות ובירושות ראו גם את תחום צוואות וירושות של המשרד, ולמשפחות מרחובות והסביבה גם את הדף עורך דין ירושה ברחובות.
פגישת ייעוץ ראשונית, נשמע את המקרה ונציג את האפשרויות.